יום השלוש שנים.
יותם מחנה את המכונית ומבטיח שיחכה לי כאן עד שאסיים, לא משנה כמה זמן זה יקח.
אני מחזיקה בידי מספר פרחים שאת סוגם איני יכולה לזהות, רק תיארתי למוכרת את הסיבה שבגללה אני צריכה והיא כבר נתנה לי.
אני מטושטשת מדמעות שאני מזהה את הקבר של ניקולאס רייס. ניקולאס בעלי.
הלב שלי נשבר ואני מרגישה את הכאב יותר מאת הכל, מרגישה שאני נשברת ואני בוכה, לא מפסיקה לבכות, מתיישבת על יד הקבר ומניחה את הפרחים הלא מוכרים על הקבר.
״ניקולאס,״ אני מתחילה לבכות חזק יותר, בכי של כאב, כאילו קרעו ממני איבר בגוף.
״ניקולאס שלי, אהובי!״ אני מרגישה את הלב שלי נזקק לעזרה, הוא לא יכול בלי ניקולאס.
״אני אוהבת אותך! למה עזבת אותי? הבטחת שלעולם לא תעזוב! אני אוהבת אותך ואני אפילו לא יודעת איך להתחיל לתאר את זה! זה כואב כל כך ואני נזקקת לך כל כך חזק וכל כך נואש! אני זקוקה לאהבתך ואני לא אשקר כי אין אדם שאוכל להשוות את האהבה הזאת.״ אני אומרת, אומרת את מה שעל ליבי ומרגישה את ליבי פועם בחזקה יותר ממקודם, כמעט יוצא מהמקום.
״אני זוכרת שנסענו שישבנו מול הכוכבים, שהיית בכיתה יב ואני ב-יא זה היה בטיול השנתי. אתה אמרת: ״ככמות הכוכבים כך כמות אהבתי אליך, אין דרך לספור ולתאר אותה.״ אני בכיתי לך שם, וזה היה אחד מהימים המאושרים בחיי, כל יום איתך היה היום המאושר בחיי - אני אוהבת אותך ולעולם לא אפסיק.״ אני נשכבת על יד הקבר, עוצמת את עיניי ומרגישה שלקחו לי חצי מהלב, מרגישה את אותה הריקנות המוכרת.
״אין אחד שיוכל להחליף אותך, ואם הייתי יכולה הייתי מגיעה אליך, הייתי מצילה אותך והורגת את עצמי - אני לא רואה טעם בחיים חסרי אהבה מאהוב ליבי.״
״אני רוצה להגיד לך כל כך הרבה אבל אין לי מה, אין לי את המילים שיוכלו לתאר את מה שאני מרגישה כרגע, את מה שהלב שלי מרגיש ואת הכאב בראשי מרוב מחשבות עליך.״
״אני אעביר את הזמן בסיפורי חוויות שאני זוכרת ואגרום לדמעות לזרום, אני אוהבת להזכר בזמנים הטובים שלנו, זה מאיר בי תקווה.״ אני מספרת לו, לקבר ומקווה שניקולאס שומע אותי, שהוא יחזור.
״כיתה ט', אתה היתה כיתה י', אני זוכרת שמצאת אותי בוכה בשירותים, זקוקה לעזרה והסכין מטרים ספורים מעורי, מרגישה את מגע הסכין. אתה התפרצת ולקחת לי את הסכין בכזאת פראות שגרמה לחתך להיווצר בעורי, אך סלחתי לך, אתה לא התכוונת. אתה היית שם והסברת לי שאין טעם לבכות בגלל אנשים אחרים, אמרת לי לא לשים עליהם, הם קנאים ולרגע הרגשתי כמו ילדה קטנה שאמא מסבירה לבתה על הקנאים שמנסים להוריד אותה.״ אני מספרת וממשיכה, ״אבל עכשיו אני כאן, ואני בוכה בגלל אדם, אדם שמאוד חשוב לי, אדם שאני אוהבת בכל מעודי. אני בוכה בגללך.״
YOU ARE READING
Choose to be
Romanceעברו שנתיים מאז המקרה המצער של בעלה, ניקולאס רייס. רוזלינה לוקחת על עצמה את כל האשמה ולא מסכימה לעצמה להתאהב, היא נכנסת לדיכאון עמוק. האם היא תבחר את הדיכאון או את מה שהעולם מציע לה? •••גמור••• -על אחריותכם בלבד. -מכיל תכניים מיניים (שניים ל...
