פרק 15-אחרון

415 40 7
                                    

אחרי שהסיפור מסתיים,אני עדיין לא יודעת אם להמשיך את הסיפור אבל מנקודת מבט שונה לחלוטין,או להתחיל חדש
אז תגיבו❤️

5 שנים מאוחר יותר.....

״שלום הזמנה על המינגס״ אמרתי למוכרת בחנות שנכנסתי היא הסתכלה עליי במבט ארוך,כנראה מזהה אותי ונכנסת למחסן להביא,היא חזרה אחרי כמה שניות עם הקולבים שעליהם תלויות החליפות שהשארנו לניקוי יבש.
״תודה רבה והמשך יום נעים״ היא אמרה בחיוך גדול מהרגיל וחזרה להתעסק במחשב.
יצאתי מהחנות הולכת ברחוב,פה ושם כמה מעריצים מבקשים חתימה או תמונה,אף פעם לא חשבתי שאתרגל לחיים האלה,אבל זה מדהים.
התקרבתי אל הבניין עולה במעלית ונכנסת לדירה.
״היי בייב,היה לך יום טוב?״ שאלתי את לוק שראיתי אותו יושב בסלון וקורא סתם מגזין בעיתון,״כן היה לי מעולה,הבאת את החליפות?״ ״כן הן פה בשקית,אני נשבעת שאני לעולם לא אתרגל לכל החיים האלה,דירת פאר בלב ניו יורק,בעל מושלם,קריירה נפלאה,עוצרים אותי ברחוב לחתימה או תמונה,זה מטורף
״טוב,את קצת דוגמנית נחשקת,את יודעת ויקטוריה סיקרטס זה לא סתם,דיור,ג׳וצ׳י,ועוד מלא״
״אני יודעת אני יודעת,אבל עדיין זה משהו שאי אפשר להתרגל אליו.

את משך היום העברנו ביחד יושבים בסלון בלי לעשות כלום,היום בערב יש את התצוגה אופנה שלי ובפעם הראשונה מזה 3 שנים אקבל כנפיים,אני יודעת שאולי זה לא משהו שצריך להתרגש ממנו,אבל כדוגמנית כנפיים זה משהו ענק,ואני מתרגשת.
״אני צריכה לזוז,עוד כמה שעות התצוגה ואני חייבת לזוז,נשיקות״ אמרתי ללוק והתקדמתי אל הדלת,יורדת במדרגות,מעלית ונכנסת לאוטו ששלחו מההפקה של התצוגה,מלא פפראצי חיכו מחוץ לאולם,כבר ראיתי את ג׳סמין יוצאת מהאוטו מלפני ואת כולם אליה,לכן ניצלתי את ההזדמנות וביקשתי לחנות רחוק יותר,ומהר נכנסתי אל האולם.
אחרי כל הסידורים התחילה התצוגה,אני כל כך מתרגשת אני פותחת את אחת ההופעות וזה מרגש ביותר,שהגיע תורי התחלתי ללכת מהצד רואה את לוק וכל החבורה,חייכתי אליהם ונתתי נשיקות באוויר שהגעתי לסוף המסלול הרמתי רגל וחייכתי את החיוך הכי חמוד שלי.
----

״היית מדהימה בייב״ לוק אמר לי והרים אותי באוויר ,זה היה מלחיץ אבל עברנו את זה,הבא בתור שנה הבאה.ועכשיו,האפטרפרטי״. צעקתי מתרגשת,והתקדמתי עם הבנות,זה מדהים ששמרנו קשר גם אחרי התיכון,והקולג׳ אני,הארי שיוצא עדיין עם ג׳ק,קלואי,ג׳ייד,אוסטין ודיוויד,זה כיף.
״אז״קלואי אמרה בהתרגשות״מה את עושה מחר בערב?״ היא המשיכה ושאלה אותי.
״האמת שלוק קבע לנו מקומות במסעדה החדשה הזאת שפתחו בהמשך הרחוב שלנו״
״או וואו אומרים שהיא ממש יוקרתית ושלוקח חודשים להזמין מקומות״ היא התפלאה,אבל זה לא שוק,שהם גילו שלוק המינגס וג׳סטין המינגס (אומייגד) רוצים לאכל אצלהם הם ישר פינו מקומות.
״את חושבת שתגידי לו את הבשורות שם?״ ג׳ייד שאלה וקלואי והיא הסתכלו עליי בעיניים גדולות וסקרניות,״לא יודעת,עד שאני לא בטוחה אני לא אומרת.״מה יש לא להיות בטוחה,את בהריון או לא״ קלואי התעצבנה
״ששששששש קלו הוא ישמע אותך,את רצינית?,תבואו איתי רגע לבית מרקחת פה,ונקנה ונבדוק שוב,אם זה חיובי,אז חיובי ואני יספר לו מחר,אבל אם זה שלילי,זה לא יוצא מכן בחיים״
״אין בעיה״ הן אמרו ביחד
-----
״אוקי הינה יש פה שירותים ציבוריים,אני ילך לבנים שיחכו לנו וניכנס״ ג׳ייד אמרה ורצה לבנים.
״אני מפחדת קלואי״ אמרתי כולי רועדת,אם אני בהריון,זה לא רק ישנה לי את הקריירה, ואת החיים כולם אלא זה גם בטח ישנה את המערכת יחסים שלי עם לוק,הוא ישמח? או יכעס? לא תכננו את זה,זה קרה בטעות,אנחנו נשואים רק שנה, אוחחח,אני זוכרת את הפעם שהוא הציע לי נישואים.ישבנו ביחד על המזח ליד הבית הישן שלנו באוסטרליה,הוא הסתכל על הנוף ולא הפסיק לברבר כמה שהוא אוהב את הטבע ושהוא רוצה שנחלוק אותו ביחד,כמובן שזה היה מאוד מרגש וחיבקתי אותו,רק שהתנתקתי מהחיבוק מולי על הידיים שלו נחה לה טבעת,הוא היה כל כך ג׳לטלמן,נישק לי את היד התקופף והתחיל להסביר לי עד כמה שהוא אוהב אותי וכמה שאני מדהימה,אף עין לא נשארה יבשה ואני צרחתי כמו מטורפת כן,עדיין בשוק שהוא החליט להישאר איתי אחרי צעקה שכזאת.
ג׳ייד חזרה ונכנסנו לשירותים,נכנסתי לאחד התאים ועשיתי בדיוק כמו שביקשו בהוראות.
שיצאתי הייתי כל כך לחוצה שלא יכולתי לראות בכלל את הבדיקה.״קחי״ נתתי לקלואי שהיא תסתכל,״זה חיובי או שלילי״? שאלתי אותה,היא הסתכלה עליי במבט עצוב,והבנתי,זה שלילי.
״כמובן,שלילי״ נאנחתי״אני לא יגיד שזאת לא אבן שירדה לי מהלב,למרות ש...היה נחמד לתינוק,אני בת 23 זה לא מוקדם?,לא נכון? אתן חושבות שלוק ירצה תינוק? כי...כי אני חושבת שאני רוצה״התחלתי לבכות,איך לא שמתי לב לזה מקודם,״אני רוצה אני רוצה תינוק,אני רוצה ילד לי וללוק,אני רוצה ילד קטן בלונדיני עם עיניים כחולות ולחיים גדולות,שיתרוצץ לנו בבית,שנצתרך לקנות בית בפרוורים,שנהיה משפחה נורמלית,עם בית עם גינה שיהיה בו דשא ובריכה ומקום לרוץ בו אני רוצה מטבח ענק,שאני והוא נוכל להכין ארוחות ביתיות,עם סינרים שיש עליהם ציורים או משפטים מצחיקים,כמו שרואים בסרטים,שלוק יחזור כל ערב מהעבודה וינשק אותי וירים אותו,שהם ירדמו ביחד בספה בזמן שהם רואים פוטבול,אני רוצה אני רוצה״ אמרתי עצובה,לקחתי את הבדיקה מהיד של קלואי,עם פרצוף עצוב.
״קלואי״ אמרתי בשקט
״כן״ היא אמרה מתוחה.
״את יודעת שהבדיקה יוצאת עם פלוס זה יוצא חיובי נכון?״
״אמממ,כן״היא אמרה עם חיוך קטן.
״ואת מבינה שזה אומר שלי וללוק יש ילד נכון?״ אמרתי בשוק טוטלי,היא נתנה לי להודות במה שלא יכולתי להודות בו אם היה יוצא חיובי.
״מזל טוב!!!״ היא צעקה והיא וג׳ייד חיבקו אותי כל אחת מצד שונה.עכשיו איך לספר את זה ללוק.
------

״מקומות על שם המינגס,לוק אמר למארחת והיא חייכה בנימוס והפנתה אותנו אל המקומות.
״התפריטים בבקשה״ היא חזרה אחרי רגע והניחה אותם כל אחד ממול השני,״תודה״ ענינו ביחד
אחרי 5 דקות הגיע המלצרית ולקחה הזמנה.
״אז,רציתי להביא לך משהו,מתנה על תצוגה מדהימה שכזאת,ושירבו כמוה״ לוק אמר מרים את הכוס ושתה,ואני כמוהו.״תודה״ נתתי לו נשיקה מעל השולחן,קיבלנו בנתיים את המנות והתחלנו לאכל.
״בבקשה״ הוא מסר את המתנה שלי ממנו,קופסא קטנה,בתוכה נחה לה טבעת יהלום יפיפיה.
״וואו לוק,היא מדהימה״
״את זוכרת שאמא שלי הגיע לפני כמה ימים?״ הוא שאל ואני הנהנתי ״היא הביאה לי את הטבעת הזאת,היא ביקשה שאת תקבלי אותה,היא עוברת במשך דורות במשפחה של אבא שלי ואחרי שהיא הגיע אל אמא שלי,היא מגיע אלייך,אמא שלי מספרת שהטבעת הזאת מביאה מזל טוב ושנים של נישואים.״ הוא אמר בגאווה.״תודה,אני אוהבת אותה״ אמרתי וחייכתי,עכשיו תורי לתת לו את המתנה שלי
״תורי״ אמרתי לו והסתכלתי עליו בחיוך קטן.״את לא צריכה להביא לי משהו,מצחיקה אחת״ הוא אמר בצחוק
״אני כן״ הושטתי לו את הקופסא הקטנה והוא הסתכל לא מבין,הוא פתח אותה ומהר הסתכל עליי
״בדיקת הריון חיובית?״ הוא לא הבין,ולקח לו רגע לקלוט.
״לא......״הוא אמר בשוק ואחרי זה עלה לו חיוך ענק על הפנים,״את רצינית את בהריון?״ הוא צעק את זה״שששששש אני לא רוצה שזה יצא לתקשורת לפני שהמשפחות יודעות״ אמרתי לו עושה לו תנועה עם היד להוריד את הקול
״סליחה בייב זה מהתרגשות, המינגס ג׳וניור״ הוא אמר בשקט ולי עלה חיוך ענק לפנים
״אני אוהבת אותך״ אמרתי לו
״גם אני אוהב אותך״ הוא ענה לי

We are our own destinyWhere stories live. Discover now