פרק 10

359 30 0
                                    



עבר חודש ואני ומקס עדיין יוצאים,אנחנו לא קבוע,אבל אני מרגישה כאילו אנחנו כן.
הבנות מתות עליו,ביום השני שרק יצאנו הן כבר החליפו לי את הסטטוס בפייסבוק לבזוגיות,גם מקס נהנה מהן,מאז שהן עשו לו את המייקובר מלא בנות בבית הספר פתאום שמות עליו,אבל הוא בנתיים שלי.

״אוקי אז ההשפעות הרחבות של חומר חלקיקי על בריאות הציבור באות לידי ביטוי בשיעול וגירוי
של קנה הנשימה ושל העיניים. החומר החלקיקי קיים בגדלים שונים. חלקיקים גדולים
יותר מסוכנים פחות כיוון שהם נתפסים ביתר קלות על ידי האף או הגרון ולאחר מכן
נפלטים החוצה על ידי הנשימה, על ידי שיעול, או נבלעים. חלקיקים קטנים יותר נשאפים לתוך קנה הנשימה,
אני משועממת״ אמרתי וסגרתי את ספר הלימוד.
״כבר?״ מקס שאל שהוא מזיז לי את השיער בזמן ששכבנו על הבטן על המיטה שלו.
״כן,זה משעמם!!,הרי אני לא מתכוונת להיות
מדענית,למה אין לי אפשרות בחירה?,אני לא רוצה ללמוד ביולוגיה.
״נשאר לנו עוד חודשיים לסיום השנה ורק עכשיו נזכרת להתלונן?״
״כן,״אמרתי בקול תינוקי ושירבבתי שפתיים.
״אני אוהב את זה,זה קל וכיף״
״כנראה שאתה הולך להיות מדען״ צחקתי עליו והסתובבתי על הגב מסתכלת על הפרופיל שלו
״אולי....״ משכתי את המילה בזמ שהתקרבתי אל האוזן שלו ונושכת אותה מוציאה ממקס קול של עונג.
״ל..לא״  הוא אמר בקול רועד,יודע שאני שולטת עליו עכשיו,הרי הוא לא יכל עליי בדברים האלה.
״נוו״ אמרתי והתקרבתי לקו הלסת שלו מנשקת אותו ומתקרבת אל הפה.
״בסדר לעזאזל״ הוא אמר ותוך שנייה הייתי מתחתיו שהוא מנשק אותי ברעבתנות  חוקר כל פינה ופינה בפי כאילו לא ראה אותו שנים.
״וואו תאט קצת טייגר״ צחקתי עליו והוא קם ממני אחרי דקות ארוכות שבהם התענגנו על הפיות של אחת השני.
״היי לא אמרתי שתפסיק פשוט שתאט קצת״ לא הבנתי למה הוא קם
״אנחנו חייבים ללמוד ג׳ס,זה חשוב,רק עוד חודשיים ואת יכולה להגיד להתראות לתיכון״
״ושלום לקולג׳״ השלמתי אותו.
״זה לא אותי הדבר אני בטוח הוא אמר והמשכנו ללמוד.

״את שמת לב שכל פעם שאתם מתקרבים לממש את אומרת משהו והוא הולך אחורה״ 
ג׳ייד אמרה לי שסיפרתי לה על אתמול בלילה.
״אני לא יודעת אם אני מוכנה את מבינה״
״את בתולה?״ היא שאלה
״לא,הראשון שלי היה לוק,וגם האחרון,אז אני מפחדת,שכבתי עם לוק כמה זמן לפני שהוא עזב,וזה אולי מפחיד אותי שאם אני אשכב עם מקס הוא יעזוב אותי.
״לוק ומקס לא אותו הדבר,מקס תלמיד תיכון ביישן, שקט,חרוץ,עם כבוד עלייך כאישה.
לוק עזב אותך ללהקה שלו ולסיבוב הופעות,הם לא אותו הדבר.
״את צודקת,אין לי ממה מפחד,הוא מדהים.
אמרתי ובדיוק מקס התיישב בשולחן הקבוע שלנו בקפטריה.
״מי מדהים?״ הוא שאל שנגס בגזר שלו
״אתה״. אמרתי ונישקתי אותו
״איכ תקחו חדר״ קלואי אמרה שהתיישבה גם היא בשולחן.
״אל תדאגי בקשר לזה״ ג׳ייד אמרה בצחוק ואני והיא צחקנו בזמן שמקס וקלואי לא הבנו.
״אומייגד חבר׳ה!!!״ שר צעקה מהצד השני של הקפיטריה גורמת לכולם להסתכל עליה
״מה קרה״ שאלנו שהוא התיישבה.
״ נחשו מי מגיעים עוד 4 חודשים להופעה ענקית בסידני?״ היא אמרה
ולכולנו היו ספקות
״אוחח לא זורמים״ היא התעצבנה
״וואן דיירקשן ופייבסוס!!״
״הם כבר היו פה״ אמרתי
״כן,אבל פעם קודמת בת׳ הייתה צריכה ללדת וכולנו היינו איתה..ולא משנה״ אנבל אמרה,אפילו לא שמתי לב שהיא התיישבה
״ללדת?״ שאלתי לא מבינה
״היא תלמידה שהייתה פה שנה שעברה,היא שכבה עם החבר שלה והדברים כנראה היו פרועים כי הקונדום נקרע ועכשיו היא אמא לקריסטין,כן מבאס ותחשבי עוד שהאבא גילה הוא הכריח את ההורים לעבוד עיר,אז זה היה או לגדל לבד או למסור לאימוץ,והיא לא יכלה לוותר עליו אז היא פשוט עברה לבית בעיר רחוקה קצת כפרית והיא מגדלת את הילדה לבד.
״קצת עצוב לא?״ אמרתי מרחמת על בת׳
״כן אבל זאת הייתה הבחירה שלה״ אנבל אמרה והיא ושר התחילו לדבר על ציפורניים וחוטיני.
״ג׳ייד אני לא רוצה להיות הבת׳ הבאה,אני חושבת שאני אקח את זה לאט״ אמרתי לג׳ייד בשקט שלא שמעו
״בחירה שלך״ היא אמרה.

We are our own destinyWhere stories live. Discover now