מחשבות ורגשות

תאוריית הגמדים

נכון יש אנשים קטנים בכל מקום?
אני לא מדברת על ילדים בני חמש, אלה על מבוגרים שהם מתחת למטר וחצי.

אז התאוריה שלי היא, שהם פשוט גמדים שברחו מסיפורים, והתרבו.

תינוק, שנולד לאנשים רגילים וגדל להיות גמד, או שזו נשמה של גמד שהחליט לברוח מהאגדה שלו, או שיש דור אחר (סבא או הסבא רבה, וכך הלאה) שהוא נשמה של גמד שברח מאגדה.

אז לגמדים יש שני נשמות, אחת אגדית, והשניה ״מציאותית״.
ולמען האמת אני קצת מרחת על כל אלה. כי תחשבו כמה מסכנים הם, מצד אחד צוחקים עליהם כל חייהם  ה׳מציאותיים׳ ומצד שני הם ברחו מהאגדה שלהם כי לא היה להם שם טוב.

תגיבו לי מה דעתכם על זה...