הרגשתי זיעה קרה שמשתוללת בגופי, מדיסון בטוח תעלה על זה שיש בנינו משהו, היא מריחה דברים כאלה מקילומטרים, אמן שהיא תאמין לשקר הלבן שלי.
מה נהיה איתי?, אני כל-כך שונאת את זה שאני משקרת לה, אבל הבחור הזה פשוט משגע לי את הלב והראש, הוא גורם לי לעשות דברים שמעולם לא הייתי עושה לקרובים אליי ביותר.
"למה נבהלת?" שאלתי אותה בחשש.
"אם את תהיי עם ריאן, אני יהרוג אותו.... ואותך", מדיסון הקצינה, היא לא באמת תהרוג אותי? או אותו, לא?.
צחקתי בקול כאילו מדובר בבדיחה טובה.
"אני לא צוחקת מל", אמרה ברצינות, "טוב אני חייבת לחזור לעבודה", המשיכה כאילו מדובר בעניין כבד משי לעכשיו, והתקדמה בחזרה לעמדתה.
הלב שלי פרפר לכל כיוון, ויכולתי לראות מרחוק את האנה מתקרבת לעברי במהירות.
"מה קרה?", שאלה האנה בלחץ לאחר שהתפזרה המהומה.
"כלום, אני עולה לנוח, כואב לי הראש", תירצתי.
התחלתי ללכת במהירות האור אל כיוון הדברים שלי מבלי להפנות את מבטי ימינה או שמאלה, בבת אחת הרמתי את כל החפצים שלי ממיטת השיזוף ודחפתי אותם אל תוך תיק הים.
לבשתי בזריזות את שמלת החוף שלי והתקדמתי במהירות אל כיוון המעליות.
"עצרי, עצרי", שמעתי את קולו המתנשף של ריאן, הוא זינק במהירות ותפס את דלת המעלית שנייה אחת לפני שנסגרה.
"קרה משהו?", שאל בלחץ, והתקרב אליי כל-כך שהרגשתי את גופו החם.
הוא הניח את ידיו על כתפיי החשופות והחמות מהשמש החזקה.
"כן...", התנשפתי וניסתי להתחמק ממבטו, הוא היחיד שיבין אותי בכל הסיפור המטורף הזה.
"רציתי להגיד לך שנלך לאן שקבענו הבוקר, אבל אין לי את מספר הטלפון שלך..., וראיתי שאת עם החברים ש..", התחיל לומר בלי לסיים את המשפט.
"בואי נלך עכשיו?",קטע את מחשבתו מיד כשהבין שאני נסערת מדי לשיחות חולין ותירוצים.
"כן..." עניתי קצרות.
"אז אחורה פנה", אמר בחיוך ולחץ על הכפתור שייקח אותנו היישר לחניון.
ירדנו אל חניון בית המלון, איפה שהשארנו את מכונת ההרג אתמול- האופנוע.
"אנחנו נוסעים באופ...?", שאלתי בלחץ ומיד ריאן לקח את הקסדה והניח על ראשי.
YOU ARE READING
Love me, Love me not
Storie d'amoreסיפור אהבה קליל והומוריסטי על בחורה צעירה ששמה מל ג׳ונסון שחייה בעיר הגדולה- ניו יורק. מל נולדה בלוס אנג׳לס, ועברה לגור בניו יורק, היא ממש לא כמו שאר בנות LA, היא שונאת את הצביעות, הגלאמור ואת העובדה שכסף שולט בעולם. היא מגיעה ממשפחה צנועה, למדה בקו...
