Crazy In Love

פרק 1

השעון המעורר העיר אותי , 7:10 , "כמה שאני שונאת בית ספר" מילמלתי
אמא נכנסה לחדר "קומי מתוקה , יום ראשון ללימודים".
כן , היום התחלתי את כיתה י'ב, לא כלכך התרגשתי אבל בכל זאת כיתה י'ב מסיבות וכל החרא הזה.
מצבי החברתי די מקובל , אני אחת המקובלות בכיתה ולא אני לא סנובית ולא לבושה חשוף אבל פשוט אהבו אותי.
דפיקה חלשה על הדלת קטעה את מחשבותיי."היי ג'סיי" קראתי כשראיתי מי עמדה בדלת."היי אחות גדולה:)".הילדה הזאת היא כל חיי.

"ביי אמא" יצאתי מהרכב ונשקתי למצחה.
"סיס!! התגעגעתיי" קים צרחה וחיבקה אותי.התגעגעתי אלייה.היא החברה הכי טובה שלי,אנחנו מאוד שונות אבל משלימות אחת את השנייה,אני לא יכולה לדמיין את חיי בלעדיה

יום הלימודים היה משעמם ועבר מהר , טקסים , חפירות , עבודות.

"את שומעת סיס?" קים קראה לי
"מה?" מילמלתי, שקועה בספר
יש היום מסיבת תחילת שנה , במועדון הקיזו, כולם באים אז בבקשה" היא הסתכלה עליי בפרצוף כלבלב.
"את יודעת שאני שונאת את השיט הזה"אמרתי וידעתי שהיא תצליח לשכנע אותי.
"אני אפצה אותך , אבל בבקשה,תתאמצי בשבילי" היא כמעט התחננה.
"אוקיי רק אל תחפרי על בגדים" חייכתי והיא קרצה.

היא הגיעה אליי בסביבות חמש מתחילה לזרוק בגדים מהארון שלי למיטה.
"נו מהה אין לך כלום בארון! למה לא אמרת לי?!" היא כמעט צרחה עליי.
"יש פה המון בגדים אני לא מבינה מה רע בהם" שמתי לב שקים לא מקשיבה לי ושקועה בבגד אחד בתוך הארון.
"זה הבגד שאת לובשת." הסתובבה אליי קורנת מאושר.

בשעה תשע וחצי כבר היינו כמעט מאורגנות בדגש על כמעט.קים לא מפסיקה לשנות לי תסרוקת שאני עוד שנייה גוזרת את השיער.ברצינות.
"זהו.את מוכנה" היא קראה והסתכלה עליי.הסתכלתי במראה.לא אהבתי את מה שראיתי, לא אוהבת את סגנון הלבוש המינימלי הזה, אבל ידעתי שקים לא תתן לי לצאת לבושה אחרת אז חייכתי ויצאנו.
הייתה לי הרגשה שאני לא הולכת להנות שם.
הגענו לשם בסביבות עשר וחצי וכבר קים התחילה לרקוד ולהשתגע , כמה בנים נמרחו עליה והסתכלתי בתחושת גועל
ישבתי על הבר כמו בכל מסיבה שקים לוקחת אותי אליה, מישהו ניגש אליי ויצאתי משם , אינלי כח לחפירות.

אני מבינה את הרצון של קים לצאת ולבלות כל הזמן, היא טיפוס הרבה יותר חברתי ממני, והיא יפה.לא יפה, כוסית.היא פשוט יפהפיה, ישלה יופי עוצר נשימה.
אני מרגישה הענק הירוק לידה.

"ידעתי שזה לא רעיון טוב לבוא עם קים למועדון המחורבן הזה" מילמלתי לעצמי כשיצאתי משם.התחלתי ללכת ברגל והקור גבר יותר ויותר.במיוחד כשאני לבושה בלבוש מינימלי שלטענת קים "זה מושך וישלך גוף סקסי שכולם צריכים לראות".ממש.
התחלתי ללכת יותר במהירות כשהגעתי לאיזור טיפה מלחיץ.ואז שמעתי קול גברי מאחוריי "קר היום הא?" פחדתי להסתובב, לפי הקול הוא בן לפחות 50.מחשבות התחילו להתרוצץ לי בראש 'הוא הולך לאנוס אותי' , 'יותר גרוע לרצוח אותי'.
התחלתי ללכת מהר והרגשתי יד על גבי.קפאתי."ילדה כזאת קטנה ויפה מסתובבת ככה לבד?" הסתובבתי לאט והוא התחיל לגעת בי.לא ידעתי מה לעשות.ניסיתי לצרוח אבל הקול לא יצא לי.
לפני ששמתי לב ראיתי את המטריד מרותק לרצפה ומישהו מעליו מתחיל לתת לו אגרופים כלכך חזקים.בהיתי בהלם במתרחש.האיש המסתורי שהגיע הסתובב אליי והצמיד אותי לקיר כך ששתי ידיו מצדדי."הוא נגע בך?" הדרך שבה הוא הדגיש את המילה 'נגע' גרמה לי להירתע.
הוא לא מכיר אותי, מה אכפת לו?
"שאלתי שאלה" הוא אמר בקול תקיף.
"ק-קצת" גמגמתי.
הוא חבט בקיר בחוזקה.מה ישלו? חשבתי לעצמי.
הרשתי לעצמי להסתכל לו בעיניים,שחור בוהק, יכולתי להישבע שראיתי בתוכן אש.
השיער שלו היה שחור פחם,הוא היה מזוקן כולו, שום דבר בו לא אמור למשוך אותי אבל הוא היה נראה כלכך סקסי,הוא היה לבוש כולו שחורים ומעיל ארוך שהעניק לו מראה יותר מסתורי.
הוא נגע בלחי שלי ובאותה שנייה התחילו לי פלשבקים שלי ושלו שוכבים.פאק מה?
הפלשבקים לא הפסיקו , זה נראה כלכך אמיתי, הוא מנשק אותי , אני לא מבינה מה קורה לי.בשנייה שהוא הוריד את היד הפלשבקים פסקו.לפי המבט שלו הבנתי שהוא גם הרגיש משהו.לפני שהספקתי לפתוח את הפה שלי.הוא ברח משם כלא היה.

כל הלילה חשבתי על מה שקרה , מה עושים? , מי הוא? , שאלות התחילו להתרוצץ לי במוח.

"בייב?" רטט בפלאפון הסיח את דעתי.
זאת הייתה הודעה משון, הא כן שכחתי לציין שיש לי חבר, כבר חצי שנה.
אני לא בטוחה ברגשות שלי אליו,הקשר שלנו יותר מדי פרווה, הוא נדבק אליי כל זמן שהוא יכול וזה דיי מעיק עליי, אני לא רוצה לפגוע בו אבל הקשר הזה לא יימשך עוד הרבה.
"?" עניתי לו, עדיין חושבת על מה שקרה.
"את רוצה להיפגש?"
"לא" עניתי נחרצות, הרגשתי כלכך רע בשבילו אבל אני עדיין מבולבלת ממה שקרה
"קרה משהו?" הוא החזיר אחרי דקה
הוא תמיד קורא אותי כמו ספר פתוח , זה אחד הדברים שאהבתי בו כשהכרנו.
החלטתי לא לענות, מודעת לעובדה שהוא יודע שקראתי.
נשכבתי במיטה , מנסה להיזכר אולי אני מכירה אותו , אולי אני לא זוכרת , ואז נזכרתי במראהו ו..לא.אין סיכוי שהייתי שוכחת מישהו שנראה ככה.
הפלאפון צלצל , השם של שון הופיע על המסך.לא מגיע לו מישהי כמוני..
"הלו"
"אלה,מה קורה איתך היום?"
ליבי נשבר, הוא אוהב אותי.
"אני לא מרגישה כלכך טוב" שיקרתי.זאת לא הפעם הראשונה שאני משקרת לו.
"את רוצה שאני אבוא אלייך?" יכלתי לשמוע את הדאגה בקולו.
"ל-כן, תבוא" אני צריכה שמשהו יסיח את דעתי , אני חושבת לגמור איתו כבר היום.
"10 דקות אצלך , אוהב אותך".

שון באמת הגיע אחרי 10 דקות, אולי פחות, נזכרתי כמה הוא נראה טוב,עיניים ירוקות גדולות ושיער חום, הוא נראה כלכך טוב.
קפצתי עליו בחיבוק גדול,הייתי צריכה את זה.
"איך את מרגישה?" הוא שאל כשהתנתקתי ממנו.הסתכלתי עליו לא מבינה ואז נזכרתי בשקר.
"קצת כואב לי הראש אבל אני אשרוד" חייכתי אליו בחיוך מלא שיניים.
הוא החזיר חיוך"איך זכיתי בך תזכירי לי?"החיוך נמחק לי ברגע שהבנתי שאני הולכת לפגוע בו.הוא שם לב לשינוי במצב רוח ושאל "הכול בסדר?"
"שב" הוריתי לו בעצב
"את מוכנה להגיד לי מה קרה?!"
"שון, אתה יודע כמה אני מחבבת אותך אבל אני חושבת שהקשר שלנו לא מוביל לשום מקום" ירדה לי אבן מהלב ונוספה אחת חדשה עכשיו כשראיתי את מבטו הכואב.נשכתי את שפתי התחתונה והבטתי למטה.
"תסתכלי עליי" פקד ויכלתי לשמוע את קולו נשבר
הרמתי את מבטי ונפגשתי בעיניו
"מה עשיתי?" הוא שאל בעצב
"כלום שון אני נשבעת שכלום ,זאת אני, אני מפגרת שלא יכולה לאהוב"פרקתי בפניו
"אל תגידי אתזה"
"שון פשוט תלך" אמרתי ולא יכלתי להסתכל בעיניו כי ידעתי שאני אפרוץ בבכי.
"אוקיי"
"רק דבר אחרון" אמר והסתובב אליי
"כן?" עדיין לא הסתכלתי בעיניו
"תביטי בי"
הוא הרים את סנטרי ופגשתי בעיניו , לפעמים אני מרגישה שהתאהבתי בהן ולא בו.
"ישלך מישהו אחר?" שאל
אני לא מאמינה שנוא חושב שאני בוגדת לא צעקתי עליו כי זה לא הזמן , כדאי לגמור את זה יפה.
פשוט חיבקתי אותו בשקט ולחשתי באוזנו
"בחיים לא" נשקתי ללחיו ונפרדתי ממנו.
אני לא מאמינה שעשיתי את זה , אני מרגישה כלכך טוב וכלכך רע בו זמנית.
נשכבתי במיטה ונפלתי לשינה עמוקה.