פרק 4

374 22 0
                                    

החלטתי לא לקום לבית הספר,אני מותשת מדי.
"אני יוצאת לעבודה,אם תרגישי ממש לא טוב חייגי אליי"אמא שלי אמרה בחיוך וסגרה את דלת חדרי.
כאב לי הראש בטירוף אז החלטתי לקום ולעשות מקלחת קרה יצאתי מהמקלחת עם מגבת לגופי,שמתי טייץ וקפוצון ויצאתי לסלון רואה טלוויזיה עד ששמעתי נקישה בדלת,קמתי באיטיות והנקישות לא הפסיקו.
"רגע!!" צרחתי,אנשים חסרי סבלנות.
פתחתי את הדלת ולא האמנתי למראה עיניי,ניק.
הוא העביר את מבטו עליי מהראש עד לרגליי והרגשתי את הסומק עולה בלחיי,
"מה אתה עושה כאן?" שאלתי מבולבלת,שיפסיק לשגע אותי אלוהים.
"ככה מכניסים אורחים?"הוא חייך חיוך שגרם לי לפחד קצת.

~נק' מבט ניק~
לא רציתי לבוא למסיבה הזאת אבל באתי,כרגיל,והאמת שהפעם באתי כדי לראות אותה,אוי ניק תפסיק להיות כוסית,מה זה הדיבור הזה?
חיפשתי אותה בעיניי וראיתי שהיא נכנסת עם דן,חשתי צביטה קטנה,הומו.
ראיתי שהיא מתקדמת לאנשהו והחלטתי ללכת אחריה עד שראיתי מישהו שיכור תופס בה בחזקה,הרגשתי עצבים מחלחלים בגופי.
"עזוב אותה" אמרתי בעצבנות,ראיתי שהיא הסתכלה עליי טיפה מבולבלת,הוא ימות היום.
התחלתי להכות אותו לא מפסיק,ידעתי שאני מגזים ושהכח שלי חזק מדי בשבילו,אגרוף אחד היה מספיק אבל לא יודע למה המשכתי עד שדן עצר אותי.
הגעתי לבית עצבני ושברתי כוס,לפני שדן הלך הוצאתי מהפלאפון שלו את המספר שלה ושלחתי לה הודעה,היא בטוח נבהלה ממה שראתה.היא ענתה שהיא בסדר,אבל אני מניח שהיא לא..

ביום למחרת הגעתי לבית הספר וישר חיפשתי אותה,"תגיד דן,ראית את אלה?"הוא הסתכל עליי טיפה מוזר ורק בהיתי בו מחכה לתשובה.
"קים אמרה שהיא לא הגיעה היום"
"יופי" מלמלתי לעצמי,היא לא בסדר.היא נבהלה.
לא יודע למה עשיתי את מה שעשיתי אבל התקדמתי בצעדים מהירים לכיוון המזכירות,לגנוב את הכתובת שלה,יכלתי פשוט לבקש מקים או משהו אבל לא רציתי שיתחילו לשאול שאלות.המזכירה הרימה אליי מבט שראתה שאני לחוץ,"איך אפשר לעזור?"שאלה בחיוך,היא כולה מפוצצת איפור,גועל.
שיערתי שאם אני מפתה אותה היא תביא לי,שיערתי וצדקתי.זונה. התקדמתי לבית שלה,לא יודע מה לעשות,מה להגיד כשאני אראה אותה,הייתי לחוץ בטירוף,זה לא שאני לא מבריז מבית ספר זה פשוט שאף פעם לא עשיתי אתזה בשביל בחורה,ואני יודע שאסור לי להיות בקשר בגלל מי שאני,אני יודע,אני גם יודע שאני אפגע בה אבל היא מסקרנת אותי ברמה שאני חייב לחקור אותה יותר.
הגעתי לביתה והקשתי על דלתה בהיסוס.
"רגע!!" היא צעקה,חיוך עלה על פניי ששמעתי את קולה.
בחנתי את גופה,וואו.הטייץ הבליט את כל הקימורים שלה ואני נשבע שיש לה את הגוף הכי יפה שראיתי מימיי,ניק תתאפס על עצמך.
"מה אתה עושה פה?" היא שאלה מבולבלת.
אני בעצמי לא יודע,
אז זרקתי עקיצה כמו תמיד והיא זזה מהדלת מניחה לי להיכנס.בית נחמד.
הסתובבתי מהר אליה והצמדתי אותה לקיר.ניק לא מה אתה עושה?!.
הרגשתי דחף לנשק אותה אבל הכוחות שלי,לא,אני אפגע בה.
דחפתי אותה ממני ויצאתי מהדלת בטריקה.
"שיט,שיט,אתה מפגר ניק אתה מפגר" דיברתי לעצמי והלכתי הלוך ושוב ליד הבית שלה.
אני חייב להיכנס ולהתנצל,אבל לא.היא תפחד ממני,מה אני עושה?
פשוט תשכח ממנה.כן,תשכח ממנה.
אבל מה עושים כדי לשכוח ממנה?
הרבה זמן לא עשינו ערב בנים,בדיוק,זה מה שאני צריך.
הלכתי לחנות לקנות קצת שתייה וסימסתי בקבוצה שלנו.
"הבית שלי ריק היום,בשמונה אצלי".
דן:"הופה הופה!,מסיבה!!"
"שום מסיבה!!סתם יושבים,יש שתייה"
איתמר:"מגיע אחי".
יופי,ערב בנים,ברגוע,לשתות עד אור הבוקר,זה בדיוק מה שיגרום לי לשכוח ממנה.

~נקודת מבט אלה~
אני לא יודעת ולא מעניין אותי מה עובר על ניק הזה,בעצם..כן מעניין אותי אבל הוא מטומטם.
"כפיצוי על אתמול שלא בילינו כראוי,היום נעשה משהו,אני אוסף אותך בשמונה"
הודעה מדן,מה זה דייט?
"ותביאי את קים"
לא,כנראה שלא.
התקשרתי לקים להודיע לה והיא ענתה אחרי הצלצול הראשון,
"אלה! וואו שמעתי מה קרה אתמול,את בסדר?"
לא יכלתי שלא לגחך מהבהלה שלה.
"הכול בסדר"עניתי "דן הזמין אותנו היום לצאת או משהו כזה"
"אותנו? מי זה אותנו?" היא שאלה "מה כאילו כל החברה?" היא הוסיפה וישר חשבתי על ניק,מקווה שלא.
" אין לי מושג,בואי אליי בשמונה,דן אוסף אותנו"עניתי וניתקתי,מתחילה לחשוב אם התכניות של היום כוללות גם את ניק,עד שהסתכלתי בשעון וראיתי שהשעה שבע ורבע,שיט.
התקלחתי והתארגנתי מהר,שמתי רק מסקרה,ואודם עדין ממש,שומרת על מראה טבעי(מה שמופיע בתמונה).
קים הגיעה ואחרי חמש דקות דן הגיע גם,התחלנו בנסיעה עד שקים שאלה "לאן הולכים?" "אה לא אמרתי?" דן שאל מחייך
"לבית של ניק,מפגש כזה"
אוי לא,אוי פאק לא,לא מספיק שאני רואה אותו,זה גם בבית שלו? אוי לא.
הגענו לבית ודן פתח את הדלת אפילו בלי לתקתק,אני מניחה שהוא כמו בן בית פה.
"אחיי" ניק התחיל לומר עד שראה אותי ואת קים והשתתק,הוא הסתכל עלינו שניות ארוכות ואז על דן,מושך אותו משם.
"תגיד אתה דפוק?" יכלתי לשמוע אותו אומר
"אמרנו ערב בנים!!"
" לא אמרת שום דבר על ערב בנים! וחוץ מזה הן כבר פה,מה תעשה,תגרש אותן?"דן אמר מסתכל עלינו מדי פעם.
ניק נאנח והתקדם אלינו,"בואו תיכנסו,מצטער".
ישבנו בסלון והתחלנו לדבר,כל אחד ועניינו,קים התחילה לדבר על זה שהיא רוצה להיות מעצבת אופנה וללמוד בשנקר,פה כבר לא הקשבתי ורק הגנבתי מבטים חטופים אל ניק,שנראה מבואס שהגענו.
" איפה השירותים?" שאלתי את דן והוא הצביע על המדרגות למעלה וימינה.
עליתי למעלה וראיתי שניק עוקב אחריי במבטו,התקדמתי לכיוון השירותים וראיתי דלת פתוחה,לא אלה אל תהיי חטטנית,ממבט ראשוני יכלתי להבין שזה החדר של ניק,בלי לחשוב נכנסתי,אין לי מושג למה,אולי כדי להבין מה הוא מסתיר.
כשנכנסתי לחדר פי נפער והתאמצתי לסגור אותו,כל החדר היה מלא,מלא בשעונים,שעוני קיר,שעוני יד,אפילו החלון היה מעוצב בצורת שעון,או שהילד חולה שעונים,או שהוא חולה נפש,לא משנה מה,החדר הזה מלחיץ באתי לצאת כשניק נכנס עם מבט כועס וסגר אחריו את הדלת
"ס..סליחה,לא התכוונתי,התבלבלתי בדרך,התכוונתי ללכת לשירותים ו.."הוא השתיק אותי עם אצבעו והתחלתי לפחד,פחד מוות.

Crazy In LoveWhere stories live. Discover now