~לפני שנה~
~נקודת מבט ניק~
אני לא מבין למה יש דבר כזה תיכון, בלי קשר ללימודים,מה זה כל הדביקות הזאת וה"אהבות" המטומטמות האלה,אף אחד לא באמת יכול לאהוב בגיל הזה,כל אחד רק רוצה לזיין כמה שיותר בנות וככה חושב שיצא גבר.
~נק' מבט אלה~
"כמה שאני אוהבת תיכון!"קראתי לקים כשנכנסנו לבניין,"מסיבות,נשיקות" המשכתי.
"בנים חתיכים" קים אמרה וקרצה לעבר חבורה של בנים שישבה מולנו,היו שם ארבעה,אחד בלונדיני עם עיניים כחולות,כלכך לא.זה שישב מימינו היה עם שיער שחור ועיניים חומות,נחמד אבל לא.אחד גבוה עם שיער שחור ועיניים ירוקות,בינגו.הרביעי שהיה איתם היה נראה קצת לא איתם,התבודד בצד,מודה שהוא קצת הפחיד אותי.
"הלוו ליידיז" אחד מהם קם לעברנו,עם העיניים הירוקות,"דן"הוא הציג את עצמו "ואתן?" "אני קים וזאת אלה" קים כמובן ענתה,כרגיל במצבים כאלה, אני אף פעם לא יודעת מה לעשות במצבים כאלה,מתבלבלות לי המילים ולכן אני מעדיפה לשתוק.דן הסתובב אליי ושאל "את לא מדברת?" עיניו שידרו שעשוע.
"א..אני?" גמגמתי.שיט.
"חחחחח כן את" ענה בחיוך שהבליט את הגומות שלו ולא יכלתי שלא לחייך גם.
"טוב חברים נדבר"קים אמרה שראתה את המבטים בינינו ומשכה אותי משם.רציתי להודות לה אבל היה בי חשק לדבר איתו עוד."תודי לי אחרכך"היא לחשה בחיוך,התקדמנו לכיתות וכל אחת נכנסה לכיתה שלה,אני לכימיה וקים לספרות,גם בלימודים טעמנו היה שונה.
כשנכנסתי לכיתה היה מושב אחד ריק,בדיוק ליד..רגע,זה לא אחד מהבנים?הקריפי הזה? הזדמנות טובה להבין מה הקטע של השקט שלו.
התיישבתי לידו והמורה נכנס,"בוקר טוב תלמידים,אני מודיע מעכשיו ששותפכם לכיסא הוא גם שותפכם לכימיה עד סוף השנה" היו כמה קריאות באסה מהכיתה וכמה כיפים שנשמעו.
"אלה,ואתה?"שאלתי בשקט ובחיוך מנסה לפתח שיחה.
הוא הסתכל עליי לרגע והסיט את מבטו ממני במהירות.
"זה רק שם אתה יודע"מלמלתי בכעס.
"תסתמי" הוא פלט ויכלתי לראות שהוא הצטער על זה ברגע שראה את פניי ההמומות.הוא רוצה לשחק ככה?אין בעיה.
השיעור עבר די מהר ואפילו לא הסתכלתי עליו,איך אני עוברת את השנה הזאת?
יצאתי לקפיטריה וראיתי את קים מנופפת אליי יושבת בשולחן עם דן ושאר הבנים שראינו הבוקר,וכן גם הוא היה שם.
דן חייך אליי וסימן לי להתיישב לידו.חייכתי בחזרה חיוך ביישני.
"אז..מה דעתכם?" קים שאלה והתסכלתי עליה במבט מבולבל,דן ראה זאת ואמר לי שהיא מתכננת מסיבה בבית שלה לכבוד פתיחת השנה.
"נשמע רעיון טוב" אמרתי
"כן גם אני חושב" דן אמר טפח על כתפי ושוב חייך אליי. צמרמורת עברה בי כשהוא נגע בי.
שניי הבנים האחרים גם הנהנו בשמחה,הסתבר שהם תאומים ושקוראים להם יונתן ואיתמר,אני כלכך הולכת להתבלבל ביניהם.
הסטתי את מבטי כדי להסתכל על המוזר וראיתי שהוא בוהה בי,ציפיתי שהוא יסיט את מבטו ברגע שיראה שתפסתי אותו אבל הוא לא,הוא רק בהה בי ושידר כעס.דן כנראה קלט זאת "תעזבי אותו"הוא לחש לי בחיוך קל
"איך קוראים לו?" שאלתי מרגישה קצת חטטנית.
"ניק,הוא בחור טוב,פשוט קצת קשה לו להתרגל לאנשים חדשים"
"אתם יודעים שאני פה,כן?" ניק אמר וחייך חיוך עדין,זאת הפעם הראשונה שאני רואה אותו מחייך והאמת שזה נראה ממש טוב דן צחק ולא יכלתי שלא להצטרף גם.
בסוף היום אני וקים באנו לצאת החוצה כש.."אלה את יכולה לבוא רגע?" דן שאל.
קים הסתכלה עליי וחייכה.
"כן" עניתי.זה הולך להיות מביך.
"אז.. חשבתי ש.." דן התחיל לדבר כשיצאנו רחוק מכולם.
"אולי..אהה.."הוא גמגם ולא יכלתי שלא לצחוק,"סתמי נו מה את צוחקת" הוא ענה וצחק איתי.
"סתם רציתי לשאול אם בא לך לבוא איתי למסיבה של היום בערב" הוא אמר מגרד בעורפו.
חייכתי חיוך מנצח,זה היה מהיר.
"אני אשמח" אמרתי
"הא ו..אני לא יודע איפה את גרה..אז אולי תסמסי לי,רגע אבל אין לי בכלל את המספר שלך.."הוא אמר והסתבך כלכך שפרצתי בצחוק מתגלגל שהפסקתי ראיתי שהוא מסתכל עליי "מה?" שאלתי לא מבינה למה הוא בוהה בי.
"סתם,הצחוק שלך יפה" הוא אמר והסמקתי,השפלתי את מבטי לרצפה נבוכה.
"אז איפה היינו?" הוא אמר שראה את המבוכה שלי.
"כן,המספר שלך"הוא אמר והושיט לי את הנייד שלו, הקשתי את המספרים ומיהרתי ללכת משם,לספר לקים!!
"הוא מה??" קים כמעט צרחה מאושר כשהיינו בחנות ובחרנו בגדים.
"אני כלכך שמחה בשבילך!!" היא אמרה וחיבקה אותי
דן התקשר אליי בסביבות תשע וסימסתי לו את הכתובת שלי,הוא הגיע לביתי עם הרכב שלו,מוסטנג שחורה,"אוי לא" מילמלתי לעצמי,שונאת עשירים,אולי זאת סטיגמה אבל הם מפונקים ובהחלט לא ציפיתי לכך ממנו.
הוא ראה שאני בוהה ברכב ומיד חייך"אהבת?" הוא שאל.לא.
"כן בטח" עניתי משקרת,הייתי מעדיפה שנצעוד לשם.
הוא פתח את דלת רכבו וסימן לי להיכנס,בדיוק כשהתכופפתי להיכנס הוא לחש לי "את נראת נהדר"מעביר צמרמורת בעורפי וגורם לי להסמיק,הנסיעה הייתה יחסית שקטה.
הגענו למסיבה וכשנכנסו התחלתי כבר להריח את האלכוהול,מה שטוב אצל קים זה שההורים שלה אנשי עסקים וכמעט תמיד נמצאים בח"ול,לפעמים היא מרגישה בודדה מכיוון שהיא בת יחידה אבל את רוב הזמן היא מבלה במסיבות.
אני יכולה לראות שיש פה ילדים מהתיכון ועוד כמה שנראים קצת גדולים בשביל ללמוד.
"דן,אני הולכת לחפש את קים"קראתי לו מנסה להתעלות על הרעש החזק שהיה שם.
הוא הנהן לעברי אבל כבר לא יכלתי לראות אותו נדחסתי בין האנשים שם,נתקעתי במישהו בחזקה וכמעט נפלתי."זונה מטומטמת תסתכלי לאן את הולכת"הוא צעק תופס בידי בחזקה,דמעות עמדו לי בקצה העיניים,יכלתי לראות שהוא שיכור.
"עזוב אותה" שמעתי קול מאחוריי,חשבתי שזה דן אך שהסתובבתי ראיתי את ניק.הוא לא הסתכל עליי רק עליו.
"אמרתי תעזוב אותה" הוא אמר קצת יותר עצבני.הדמעות איימו לצאת כי האיש חיזק את אחיזתו בי.
ניק הסתכל עליי לרגע וראה את הדמעות בעיניים שלי.
"אתה הולך למות"הוא אמר בקול תקיף.
יכלתי לראות לשנייה את המבט המבוהל של האיש כשניק התחיל לקפוץ עליו באגרופים.פה כבר לא יכלתי הדמעות פרצו כמו סכר.דן רץ אליי וחיבק אותי "את בסדר?" הוא שאל המום.
לא עניתי רק הסתכלתי על ניק ממשיך להחטיף לו.
דן עזב אותי לרגע והעיף את ניק מהאיש."זה מספיק" הוא צעק וגרר אותו החוצה.
"איתמר,קח אותה לבית" הוא צעק לפני שיצא ויכלתי לראות שהוא מדבר עליי.
כשהגעתי לבית לא הפסקתי לבכות,גם מההלם של מה שראיתי לפניי וגם בגלל שזה קרה בגללי.
שמעתי רטט בפלאפון
"את בסדר?"
הודעה ממספר לא מזוהה
"מי זה?"
" שאלתי אם את בסדר!"
"ניק?" שלחתי,לא מבינה למה הוא לא אומר
"כן..את בסדר?"
פרפרים החלו להופיע לי בבטן,למה?
"כן..כן,אני בסדר,תודה"
כיביתי את הפלאפון ובהיתי בתקרה עד שנרדמתי.
YOU ARE READING
Crazy In Love
Romansa"באתי לצאת כשניק נכנס עם מבט כועס וסגר אחריו את הדלת "ס..סליחה,לא התכוונתי,התבלבלתי בדרך,התכוונתי ללכת לשירותים ו.."הוא השתיק אותי עם אצבעו והתחלתי לפחד,פחד מוות." ניק,ניק המסתורי,לניק יש סודות,די אפלים,הוא לא חשב שהוא אי פעם יספר למישהו,הכוחות שמו...
