Crazy In Love

פרק 12

"אלה..אלה בואי תיכנסי ונדבר על זה" ניק אמר והתכופף לרצפה,ליטף את גבי
"אל" אמרתי והעפתי את ידו במהירות,
בתזמון דיי טוב קים התקשרה,קמתי מהר מהרצפה מנקה את האבק מבגדיי ומתקדמת החוצה,שומעת את ניק קורא לי אבל מתעלמת ועונה לקים
"אלה..אני מצטערת,לא ראיתי כמה פעמים התקשרת ו--
"זה בסדר" קטעתי אותה "זכותך לעשות מה שבא לך..זה רק שהייתי צריכה לדבר איתך באותו רגע" אמרתי לה וכבר ניגבתי את הדמעות
"הוא כבר לא פה,אז תבואי ורגע מה בכית?" היא שאלה בקול מודאג
"אני אסביר לך הכול כשאני אגיע" אמרתי לה והגברתי את מהירותי,רוצה להגיע אלייה כמה שיותר מהר.

"מה זאת אומרת מסובך..? הוא לא יכול להסביר לך?" קים אמרה אחרי שסיפרתי לה על מה שקרה עם אמא שלי ועם ניק,היא לא רצתה לחפור על העניין עם אמא שלי כי ידעה שאין לה איך לעזור לי בזה,אבל בעניין ניק..
"אין לי מושג,אני לא מתכוונת לרדוף אחריו,זה התירוץ הכי דבילי ששמעתי" אמרתי לה ונשכבתי על המיטה שלה,משחררת אנחת רווחה.
"אני מותשת.לישון.עכשיו" אמרתי וכבר הרגשתי את העייפות משתלטת עליי.

כבר שבוע שאני ישנה אצל קים ולא שמעתי שום דבר מניק,טוב אולי בגלל שלא הלכתי לבית ספר..למי אכפת? אני כיתה י'ב.
קמתי בשעה שש,רואה שקים עדיין ישנה,החלטתי לצאת לריצת בוקר,לקחתי לה גוזיית ספורט,מכנס תואם,פלאפון,את האוזניות והאייפד ויצאתי.
הלכתי בשביל שאני בדרך כלל לא הולכת בו ואין בו הרבה אנשים,ניקיתי את ראשי ממחשבות ורצתי.
הרגשתי יד נוגעת בי מאחורה והסתובבתי במהירות מורידה את האוזניות.
"זה נפל לך" מישהו שנראה בערך בגילי עם שיער שטני ועיניים ירוקות אמר והושיט לי את הפלאפון שלי,גיששתי בכיס האחורי ולא הבנתי איך הצלחתי להפיל אותו
"תודה" מלמלתי בחיוך והסתובבתי מתכוונת ללכת משם
"חכי!" הנער אמר והסתובבתי חזרה,אין לי כח לשיחות חולין
"איך זה שאף פעם לא ראיתי אותך בשביל הזה? אני עושה אותו כל בוקר" הוא אמר והעביר יד בשיער שלו,הו זה היה סקסי.
"זאת פעם ראשונה שאני עושה אותו" אמרתי לו בחיוך והוא הושיט את ידו "ליאם"
"אלה" אמרתי והושטתי יד בחזרה.
"את נראית טוב אלה,מה דעתך על ארוחת ערב היום?" הוא אמר והעביר את ידו בשיערו שוב,כאילו יודע שזה סקסי.
"אלא אם כן יש לך חבר,מצטער שלא שאלתי" הוא הוסיף כי לא עניתי וחייך במבוכה.
חשבתי כמה שניות על ניק והחלטתי להמשיך הלאה,הוא אמר ידידים כנראה שהתכוון לידידים אז עניתי "לא..לא אין לי שום חבר" אמרתי והוא הושיט לי את הפלאפון שלו כדי שאכתוב שם את מספרי,נפרדנו לשלום ורצתי בחזרה לבית של קים.
"איפה היית? חשבתי שכבר חזרת לבית" קים אמרה ושפשפה את עינייה כאילו קמה עכשיו
הסתכלתי על בגדיי ואז הסתכלתי עליה במבט של 'זה לא ברור איפה הייתי עכשיו?'
"אה,ריצה,איך יש לך כוח לקום כל כך מוקדם, ועוד לרוץ" היא שאלה ונשכבה בחזרה על המיטה,מכסה את עצמה בשמיכה.
גיחחתי "קומי,קומי מפלצת נרדמת,יש לך חצי שעה לבית ספר"
"חצי שעה?! שיט אני אאחר" היא אמרה וקפצה מהמיטה.
"אה ויש לי דייט היום" אמרתי כבדרך אגב ונכנסתי למקלחת.
"מה?מה? תצאי עכשיו!! אלה!! מי זה? מתי הספקת?" היא אמרה דופקת על דלת השירותים וצחקתי לעצמי פותחת את זרם המים

בשעה שמונה בערך כבר הייתי מאורגנת וליאם סימס לי את שם המסעדה ואמר לי להיות שם בשמונה וחצי,שמתי שמלה שחורה צמודה שמכסה רק קצת אחרי התחת ונחשו מי בחרה אותה? קים.
התיישבתי במסעדה בכיסא וחיכיתי לו,חיכיתי עשר דקות,עשרים,חצי שעה.
'נו מה' מלמלתי לעצמי בחוסר סבלנות וכבר חייגתי לקים.
"מה זאת אומרת לא בא?!" יכלתי לשמוע אותה מתעצבנת מהצד השני.
"את לא מחכה עוד שנייה,קומי וצאי משם,אני במועדון שקרוב למסעדה,בפינת הרחוב,תבואי" היא אמרה וניתקה בלי לתת לי לענות.
שחררתי אנחה וחשבתי,אני עד כדי כך מכוערת? דחויה כבר על ידי שניי גברים,ניק אפילו לא התקשר פעם אחת..

-נקודת מבט ניק-
כבר עבר שבוע אבל עדיין לא התקשרתי לאלה,אני יודע שאם אני אספר לה למה באמת אנחנו לא יכולים להיות ביחד היא גם ככה לא תאמין לי ואולי גם תאשפז אותי במוסד פסיכאטרי.אני באמת מתגעגע אלייה ורוצה אותה,אבל אם אי אפשר אז אי אפשר..
אני ואדם יצאנו לסיבוב באוטו שלו,רק התחלנו את הנסיעה וכבר עישנתי כמעט חצי קופסא,זה קורה הרבה כשאני מתוח ולחוץ,לדוגמה בשבוע האחרון..
"היי אחי,זאת לא החברה התמימה הזאת שלך?" אדם שאל והצביע על אחת שהולכת לכיוון מועדון ונכנסת אליו,זה היה השיער של אלה והגוף שלה,אבל היא לא לובשת בגדים כאלה ובטח לא הולכת למועדונים כאלה.
"לא..זאת לא היא,אין מצב" אמרתי ואפילו אני לא האמנתי לעצמי.
"כנס לבדוק,מה תפסיד" הוא אמר והחנה את האוטו
החלטתי להקשיב לו ונכנסתי למועדון,עוקב אחרייה במבטי,זאת כן היא..
לגשת אליה? לא לגשת אליה?
"אלה?" שאלתי והיא הסתובבה,כאילו מופתעת לראות אותי ובחנתי אותה מכף רגל עד ראש,פאק היא סקסית.
היה נראה שהיא מתלבטת בינה לבין עצמה מה לעשות.

-נקודת מבט אלה-
"אלה?" שמעתי קול מאחוריי והסתובבתי,רואה את ניק,הדבר האחרון שחסר לי עכשיו.. הוא בחן אותי במבטו והתלבטתי מה לעשות.
"בואי החוצה,אנחנו צריכים לדבר" הוא אמר והושיט לי את ידו.
היססתי מעט אבל אז התקדמתי החוצה בלי להחזיק בידו,יכלתי לשמוע שהוא נאנח והתקדם אחריי.
"היי אלה" מישהו אמר ותפס במפרק ידי
"וואי אני כל כך מצטער על הערב,שכחתי מזה"
ליאם,אוי שיט.
"מי אתה?" ניק שאל אותו וראיתי את אגרופיו נקמצים בחזקה
"מי אתה?" ליאם שאל ושילב ידיים בהתנשאות.
צרות,צרות ועוד צרות,זה הדבר היחיד שיכול לקרות עכשיו.