נשיקה חטופה

פרק-21

נקודת מבט לירז:
״היי יש פה משהו״אמרתי עם קול גבוה ״היי״ אמרתי שוב , הכל היה נראה חשוך לא ידעתי איפה אני ומה קרה ״טוב נו איפה אני״ אמרתי שוב בעצבים  ״היי״  המשכתי לקרוא למשהו ואין לי מושג אפילו למי ״מי שם״ שמעתי קול מוכן  ״מיזה״ שאלתי התקדמתי כמה צעדים ״אח..״ אמרתי כשנתקלתי בו הרמתי את הראש למעלה כדי לראות מי זה ״חן״ אמרתי מופתעת ״לירז״ היה נשמע כאילו גם הוא מופתע ״מה את עושה פה״ הוא שאלת ״מה אתה עושה פה״ שאלתי בחזרה  ״היי לכם״ ראינו משהי לא מוכרת הייתי די מבוהלת מהמקום ולא הבנתי איפה אני וזה ממש עיצבן אותי ,תפסתי את היד של חן חזק הרגשתי שחן הבין שני מובהלת ״לירז הכל טוב אני איתך״ חן אמר וליטף לי את הלחי ״חמודים״ האישה שאין לנו מושג מימזאת  ״טוב אולי תתחילי לדבר מי את מה את רוצה ואיפה אנחנו״ חן אמר בעצבים ״אוקיי אוקיי תרגע..״ היא אמרה ,אוף היא ממש מעצבנת ״אוקיי אז נתחיל״ היא אמרה ופחדתי לשמוע אפילו את מה שהיא רוצה להגיד ״אני ליאם אני בגילכם בערך״ היא התחילה להגיד ״אני וחן הסתכלנו אחד על השניה עם גבות מקובצות ״מה״ אמרתי והחזרתי את המבט אליה ״ אוקיי אוקיי חשבתי שזה היה יותר קל ״אז אממ אני יתחיל לספר לכם את הסיפור שלי בקצרה ״ היא אמרה והאמת שהתעניינתי לשמוע מה יש לבחורה המוזרה הזאת להגיד ״טוב אז יש לי סיפר דומה לשלכם אז בגלל זה אני רציתי להדריך אתכם ולא משהו אחר״ ושוב אני וחן הסתכלנו אחד על השני עם פנים לא מבינות ״אוקיי אוקיי אתם קשים״ היא אמרה ואז המשיכה ״עכשיו אתם נמצאים שנייה לפני המוות זה אומר שעוד יש לכם סיכוי לחיות ,אני יתחיל לספר לכם אצ הסיפור שלי״ היא אמרה ואז מיהרתי לעצור אותה ״מזה שנייה לפני המוות״ ״זאת אומרת שעכשיו ההורים שלך מסתכלים עליו ואת שוכבת במיטה של בית חולים והם לא יודעים את את הולכת למות או לא״ האמת שקצת נבהלת יותר נכון לא קצת אלה ממש נבהלתי אבל אז היא המשיכה ״ אז לפני שנה וחצי בערך אני ומשהו שממש אהבתי והוא אותי נסענו למסיבה בבית של חברה שלי ואז עברנו תאונת דברים קשה מאוד יותר משלכם הוא מת״ היא אמרה ובלעה את הרוק והמשיכה ״שניינו הגענו גם לפה למקום הזה ושניינו לא ידענו מה אנחנו עושים פה בדיוק כמוכם אבל אז מי שהדריכה אותנו פה אמרה לנו שהזמן שלו כאילו של החבר שלי נגמר והוא צריך לעזוב לתמיד אפילו בעולם הזה שפה ואני לא רציתי לחזור לעולם האמיתי בלעדיו״ היא אמרה והתחילה לבכות  התקדמתי אליה כדי להרגיע אותה ״זה בסדר״ היא המשיכה ״ואז אני ביקשתי להשאר פה בעולם שפה הייתי יכולה לחזור לעולם האמיתי אבל פחדתי מהתגובות של כולם ואני מצטערת על זה שלא חזרתי לשם כי אני בטוחה שזה מה שהוא היה רוצה שאני ימצא לי משהו שהיה כמוהו אבל אף אחד לא היה כמוהו״ היא סיימה לספר ולקח לה חמש דקות להרגע ״אוקי אז נמשיך״ היא אמרה והתקדמה הלכנו אחריה ״אממ.. את יכולה להגיד לנו מה מצבנו בעולם שבאנו מימנו לקח לה חצי דקה לחשוב אם לספר לנו או לא ״טוב אז״ היא אמרה ופתאום ראינו מסך ענקי שמראה את הרופא מספר להורים מה מצבינו כשסיימנו לראות את זה העיניים שלי התחילו להאדים רציתי לבכות אבל עצרתי את עצמי ״מה מה זה לא יכול להיות אני לא רוצה לחזור לשם בלעדייך״ חן אמר ושמעתי את הקול שלו צרוד הוא חיבק אותי חזר ״לירז אני אוהב אותך״ הוא אמר ונישק אותי חזק ובצורה פראית נישקתי אותו חזרה  ״גם אני אוהבת אותך״ ״שנמשיך״ שמענו את המעצבנת הזאת עצרנו את הנשיקה והמשכנו ללכת אחריה ״תגידי מה אנחנו עושים פה בכלל לאן אנחנו הולכים״ שאלתי אותה בחוצפה ״ להציל את החיים שלכם כדי שתוכלו לחזור בחזרה לעולם שלכם״ היא אמרה לא ממש הבנתי על מה היא דיברה אבל זרמנו איתה  פתאום שמענו ציפצוף ״מזה״ שאלנו אותה ״אוי אוקיי תקשיבו לי מהר״ היא התחילה להגיד ״אז את החיים שלך היה קל יותר להציל המצב שלך היה טוב יותר משלה כמו ששמעתם את הרופא אומר אז את בחיים שלך הצלתם דרך הנשיקה זה החור היחיד שהיה פתוח לך בלב ועכשיו השלמנו אותו אתה רואה את האור הלבן הזה ששם תלך אליו ואז תחזור לחיים שלך״ היא אמרה בשמחה ״אני לא חוזר לשם אני יחזור לשם כשהציל את החיים של לירז אין לי מה לחפש שם בלעדיה״ הוא אמר ״אתה חייב ללכת אם אתה לא תלך אז היה מאוחר מידי ואתה תשאר פה לתמיד ואם נציל את החיים של לירז אז היא תהיה שם ואתה פה״ ״לא חוזר לשם״ ״בבקשה אל תעשה את הטעות שאני עשיתי״ ״חן״ אמרתי לו ״בבקשה תחזור לשם אני יעשה הכל כדי לחזור לשם אני מתחננת בבקשה אם אני לא יצליח אז אני ימות וגם פה לא נוכל להיות ביחד בבקשה חן אני מתחננת״ אמרתי עם דמעות ״אני מצטער לירז לא חוזר לשם״ ״חן אם אתה אוהבת אותי באמת אז בבקשה תחזור אני יעשה הכל כדי להיות איתך״ ״ואם לא תצליחי״ הוא שאל מודאג ״אני יצליח״ אמרתי לו אם חיוך ״עכשיו בבקשה תחזור״ ״מהר השער מתחיל להסגר״ ליאם צעקה בלחץ חן נתן לי נשיקה אחרונה וחזר לשם שנייה לפני שהוא נשאב לשם ליאם צעקה לו ״אתה לא תזכור מפה כלום״ הוא לא יכל להגיב כי הוא כבר היה בתוך האור הלבן ״ביי חן״ לחשתי
״טוב נמשיך״ היא שאלה אבל הייתי עצובה מידי כדי לענות ״היי הכל היה בסדר נעשה הכל כדי להחזיר אותך״ עכשיו היא ניסתה להרגיע אותי ״טוב נמשיך״ אמרתי פתאום עם בטחון שאני לא יודעת מאיפה הוא בא היא חייכה והמשכנו ללכת ״עד כמה המצב שלי גרוע״ שאלתי אותה כדי להיות מוכנה  ״היה בסדר בואי״ היא לחצה על כפתור שהוא הוציא לוח ״מגניב״ אמרתי ״תראי זה הלב שלך״ היא אמרה  וציירה שם עיגול הוא מחולק לחצי ,חצי אחד אמרנו אהבה והשני...״ היא התחילה לחשוב ״ היא הסתכלה על השעון ואמרה ״אוי לי״ ״ מה קרה״ שאלתי אותה לחוצה ״הכל טוב״ היא אמרה ״טוב נמשיך חצי אחד אמרנו אהבה אוקיי אוקיי הרופא אמרה שאת יכולה לאבד את הזיכרון זה אומר שהחצי השני קשור לזיכרון שאת אמורה לשכוח אנחנו אמורות עכשיו לחשוב מה הזיכרון שאת צריכה לשכוח״ היא אמרה הרגשתי שהיא מדברת סינית אבל אני חושבת שהבנתי ״תתחילי לזרוק לי מקרים שקראו לך אני הרשום את זה פה ואם זה יראה את האור הלבן אז סימן שזה נכון״ התחלתי לזרוק לה מקרים שקראו לי אבל כל פעם שהיא רשמה אותך זה הראה שזה לא נכון ״ אוף נווו״ התחלתי להתעצבן ״לירז לירז פוקוס יש לנו 5  דקות לעלות על זה תתרכזי״ ״ אני יודעת איך לא עליתי על זה לפני ,לפני כמה שנים חבורה של בנים ניסו ....סינו לאנוס אותי ואני חשבתי שעברתי את זה כנראה שלא״ היא רשמה את זה מהר על הלוח והאור הלבן הופיע ״יש יש הצלחנו״ היא הייתה נראת יותר מאושרת ממני ״יאלה לכי לאהוב ליבך״ אבל היו לי פנים מבואסות ״ את יודעת עכשיו כשאני יחזור לשם זה לא שניה ביחד בעולם שם לו יש חברה ולי חבר״ ״תאמיני לי הכל היה בסדר יאלה לכי״ היא אמרה ״ביי תודה״ אמרתי נעמדתי על האור הלבן אבל לא נשאבתי ״מה מה קורה פה״ שאלתי אותה ״שיט״ היא אמרה ״מה מה קרה״ הלב של חן חזר שלם אבל עכשיו בעולם שלכם הוא לא זוכר את זה הוא חושב שאתם לא ביחד״ ״אז אני נשארת פה?״ שאלתי אותה טיפה עם חשש ״נשאר עוד דקה אם הוא לא יבוא בדקה הזאת אז...כן״ היא אמרה מבואסת בשבילי , אבל פתאם זה התחיל לעבוד הרגשתי שאני נשאבת ״מה קורה פה״ שאלתי אותה ״הוא הגיע הוא לידך עכשיו ליד המיטה ״ עלה לי החיוך ״ביי״ צעקתי לה ״ביי אני התגעגע״ שמעתי אותה צועקת .
ידעתי שמעכשיו אין יותר זיכרון ישן מעכשיו אני יוצרת לי את החיים החדשים.