פרק 7- קסם עיין:

52 2 0
                                    

פרק 7:

שם הפרק - " קסם עין "

" היי , אני מצטער שאני ככה.. פשוט לא ציפיתי שתבואי אחרי .... "

" כן גם אני לא ציפיתי שאבוא אבל .... הייתי חייבת " הסתכלתי עליו והסופתי את שתי המילים האחרונות במהרה.

" קרה משהו כי את נראת נלחצת ?" , " כן קרה משהו ..." , " אוקיי בואי תכנסי " חייך חיוך מושלם והושיט את ידו לעברי ועשה לי סימן ' היכנסי ' .

הוא לקח אותי לחדרו שהיה למעלה בקומה ה-3 .

" יפה פה... אבל הייתי אומרת שהחדר דיי ריק ... " . " כן צודקת פשוט לא מזמן עברתי לכאן ולא הספקתי לסדר ."

" או הבנתי ".

" כן מה רצית ?" שאל ולבש תוך כדי גופייה לבנה שיראו לו את הקוביות.

" אמ... טוב.... , מאז שהופעת לי בפאב ובכלל אתה לא יוצא לי מהראש , אתה מזכיר לי משהו שאני נורא אוהבת אבל הוא נפטר ואני מנסה לשכוח אותו כי הכאב שהשאיר לי קשה מידי , למרות שכל כך אהבתי אותו והוא חסר לי , הוא השאיר לי חור של כאב בלב . והתחילו לי חזיונות מוזרים איתו ואני לא מצליחה להבין , אני לא אומרת שאתה אשם פשוט הופעת פתאום וכל זה קרה ."

הוא התיישב במיטה וחיוכו ירד מפניו . " אני לא יודעת עם זה כי התחלתי לאוהב אותך אבל יש לי חבר ואני כן אוהבת אותו למרות שבזמן האחרון היו ויכוחים אני לא רוצה לשבור לו את הלב . כמו ששברו לי "

" אז מה את אומרת לי בעצם , להיעלם לך ? נשכח ממה שהיא ?" הוא הסתכל עלי וניצוצות בעניו התחילו להוריד דמעות .

" לא יודעת.. אולי זה מה שצריך למרות שאני לא רוצה "

התישבתי במיטה שלו קוברת את ראשי בין בירכי מתחילה לבכות לחשוב על פיתרון .

" איי מל, אני יודע שזה קשה לך .... גם לי לראות אותך בוכה זה קשה אבל מהרגע הראשון לא הצלחתי להוציא אותך מראשי , אני אוהב אותך "

הדמעות הצליחו למרוח את כל האיפור , הרגשתי שליבי פועם ' בום בום – שון שון שון ' .

הוא התקרב עליי ליטף את הלחיים הרכות שלי ניגב את דמעותיי ונישק אותי נישקה חמה מלאת תשוקה .

הוא השכיב את שנינו על המיטה שאני לצידו , והמשיך לנשק אותי . " אתה בסדר , להפסיק א להמשיך ?" והמסתכל מעליי ממבט כובש .

" מה שבאלך " חייכתי .

הוא הוריד לי באיטיות את הכתפייה של הגופיה שלבשתי ולאחר שהוריד הוריד את השניה , הרגשתי איתו בטוחה משום מה. הוא נישק אותי נישקות קטנות בצוואר וירד ...

" פאק נרדמנו , קבעתי עם לוק להיפגש בערב " מילמלתי וקמתי ובקפיצות מנסה להתלבש שכל הדברים היו זרוקים בכל החדר .

" מה קרה יפה שלי ?" שון שאל רדום .

" נרדמנו .... אני צריכה ללכת הביתה " בלעתי את המילים מרוב שמיהרתי .

" טוב אני אקפיץ אותך חכי דקה אני אתלבש .

הוא קם מהמיטה שוב לא הפסקתי לבהות בו כמו סתומה נעמדת באמצע החדר ועניי זזות לפי איך שהוא זז .

" יאללה זזנו ?" הוא שאל וחייך עליי ובא לקרתי מחבק אותי מאחורה .

" זזנו , אסור שלוק יראה אותך טוב?"

" טוב" קולו נהפך לטיפה רציני .

נסענו הוא לא הפסיק לבהות בי ואני בו , מחשבות הציפו את ראשי , מה שאני עושה לא בסדר אני עם לא פאק מה אני אעשה אני מאוהבת בשניהם .

" הגענו מאמי " הוא פתח לי את הדלת ונישק אותי בכניסה לבית .

" תדברי איתי טוב ?" , " טוב ביי " נישקתי אותו נישקה יבשה .

פתחתי את הדלת עליתי לחדרי טורקת את הדלת ונשכבת על מיטה שראשי קבור בין הכריות .

" הולה בייבי " גאד מי זה הסתובבתי לראות מי זה היה וזה היה בפתח הדלת ....

lf6�-�^

אהבה שלא ניגמרת Where stories live. Discover now