''לואי..'' הוא לחש והרמתי את מבטי אל נייל. ''אני חושב שלזאין יש משהו כלפייך'' נייל לחש.
''ככה פתאום? יום אחד הוא התעורר והחליט שהוא אוהב אותי?'' שאלתי מזועזע.
''אני לא יודע לואי..אבל הוא פתאום ממש ממש אובססיבי כלפייך'' הוא אמר.
''אני לא יודע..'' נאנחתי. ''אין סיבה אחרת לואי..'' הוא אמר.
''אולי הוא אממ...אולי בגלל מה שקרה לי הוא מנסה לשמור אותי קרוב אליו כי הוא פוחד שיקרה לי משהו?'' שאלתי.
''יכול להיות..אולי תברר איתו?'' נייל שאל.
''כן נו ברור..היי זאין מה נשמע? תגיד מה הסיכוי שאתה מאוהב בי?'' אמרתי בציניות.
''נו ברור שלא ככה..לא יודע'' נייל אמר.
''אני אחכה קצת..נראה מה קורה איתו'' אמרתי והרגשתי רטט מהכיס שלי ועניתי לטלפון.
''היי אריק'' אמרתי מיד. ''איך אתה מרגיש?'' הוא שאל.
''אני בסדר..'' אמרתי החיוך.
''איך עם קיריל?'' הוא שאל והסתכלתי על קיריל. ''שקט, מידי'' אמרתי.
''הוא מבצע את העבודה שלו?'' הוא שאל. ''כן, אני חושב'' אמרתי.
''כל הכבוד..אל תדאג לואי..זה עוד מעט יגמר'' הוא אמר וניתקתי.
''מה הוא רצה?'' נייל שאל. ''לשאול מה קורה עם קיריל'' אמרתי והסתכלתי על קיריל.
''הוו...דווקא נראה שאתם מסתדרים'' נייל אמר ונאנחתי.
''משתדלים לפחות..טוב מחר חזרה?'' שאלתי את נייל.
''כן אני אדבר כבר עם הבנים ואעדכן אותך לגבי שעה מחר בבוקר'' נייל אמר וחיבקתי אותו והלכתי משם יחד עם קיריל.
''לבית'' אמרתי והוא נסע, כרגיל נסיעה שקטה.
''אתה רוצה לאכול משהו?'' שאלתי את הגורילה והוא לא ענה, שגרה.
''טוב..לילה טוב'' אמרתי והוא לא החזיר ועליתי לחדר שלי שאני מגלגל את עיניי, מה אני יעשה עם היצור הזה? זה כמו לדבר אל קיר.
הורדתי את בגדיי ונישארתי בוקסר וניכנסתי למיטה, כיביתי את האור ליד המיטה ועצמתי את עיניי.
אני מרחף בתוך ענן אפור, גופי קל ורוח נעימה מעיפה את שיערי לאחור.
הענן התפזר ונפלתי לתוך חדר לבן, כולו לבן וריקני, הרגשה של בדידות.
התיישבתי בפינת החדר מקופל בתוך עצמי ועצמתי את עיניי, הרגשתי נגיעה בכתפי ופקחתי את עיניי. זה היה זאין שעמד מולי וחייך. ''זיי!'' אמרתי באושר.
YOU ARE READING
Broken dreams
Fanfictionמנסים להתנקש בחייו של לואי אין ללואי ברירה והבנים משיגים לו מאבטח אישי שהוא שונא.. או שלא? עונות 1+2 פאנפיק ראשון שלי.. הערות\תגובות יתקבלו בברכה
