"הכנסת האורחים שלך בהחלט לוקה בחסר."
אורסולה חולפת על פניי ונכנסת אל החדר, מתמקמת לה בנוחות אצילית על הכורסא שרק לפני כמה דקות ישבתי בה.
אני רק בוהה בה, משותקת מרוב אלם, פי נפתח ונסגר חליפות כמו פה של דג מחוץ למים.
"אני חייבת לציין שהתגובה שלך הייתה כמעט מעליבה. חשבתי שהצלחנו להסתדר סוף סוף, אני ואת." היא מחייכת אליי חיוך חמים, אבל החמימות לא מגיעה אל עיניה, שנותרות קרות.
אני סוגרת את פי בטריקה ונועצת בה מבט זועף. אני ואת? לעולם לא.
"למה להיות כל כך בוטה?" שואלת אורסולה, ועיני נפערות לרווחה בבהלה, ידיי מכסות את פי.
אבל לא אמרתי את המילים בקול. זה לא ייתכן. האם היא קראה את מחשבותיי?
"הרגעי," אורסולה מנופפת בידה בביטול. "הקול שלך שמור אצלי, את לא זוכרת?" היא מביטה בי, והחיוך שעל פניה מעביר צמרמורת במורד גבי. "אני יכולה לשמוע אותך גם כשאף אחד אחר לא יכול." היא מוסיפה, והאמירה מטרידה אותי אף יותר מהמבט.
יכולה לשמוע אותי. כל דבר שניסיתי להגיד במשך היום. אני מקמטת את מצחי בניסיון נואש להיזכר בכל הדברים שנסתי להגיד היום, שוכחת לרגע שאיני יכולה לדבר יותר.
"מה את עושה כאן אורסולה?" אני שואלת בתקיפות. הקול לא מגיע לאוזניי, אבל היא נראית כאילו שמעה.
"האין זה ברור? אני כאן כדי לראות איך התוכנית שלנו מתקדמת."
"התוכנית שלנו?" אני משלבת את ידיי על חזי. "אין שום תוכנית שלנו."
אורסולה צוחקת כאילו הייתי ילדה קטנה שאמרה הלצה משעשעת. "כמובן שיש. לכן פנית לעזרתי, הלא כן?"
"כל קשר ביננו נגמר ברגע שלקחת את הקול שלי. שילמתי את החוב שלי. אני עדיין משלמת. בכל צעד."
מבטה של אורסולה מאפיל. "תמיד יהיה ביננו קשר, נסיכה קטנה." היא אומרת. "לעולם אל תשכחי את זה." ובלי מילה נוספת, היא מתפוגגת בעננת עשן כאילו מעולם לא הייתה.
אני ממשיכה להביט בספה עליה ישבה אורסולה דקות ארוכות אחרי היעלמותה. השרירים שלי נוקשים ומתוחים, וכעס גואה בי. תמיד יהיה ביננו קשר, קולה של אורסולה מהדהד בתוך ראשי.
לא. אין ביננו כל קשר, אני מדחיקה את המחשבות ואז נושכת את שפתיי.
אסור לי לדבר יותר. אפילו לא בטעות.
"גברתי?" בת' נכנסת אל החדר, מתקרבת לעברי בצעד קליל. "את בסדר?" היא אוחזת במרפקי. "את נראית חיוורת."
אני מהנהנת ושולחת לעברה חיוך מרגיע. היא מחייכת בחזרה.
"בואי, המלכה קאיונה מחכה לנו."
YOU ARE READING
כוחה של אטלנטיס
Fantasyמזה שנים שאטלנטיס מנותקת לחלוטין מהיבשה, וכל קשר לא מתנהל בין הממלכה הימית הנסתרת ובין הממלכה שבאיים הסמוכים. הדייגים המקומים מספרים על אטלנטיס כאילו הייתה רק אגדה, וזכרה של העיר המרהיבה הולך ונעלם בין דפי ההיסטוריה. כמעט. כשסכנה מרחפת על הממלכה הנש...
