כשלוש שעות לאחר עזיבתו של הנסיך, אני מרגישה כאילו אני הולכת להשתגע מחוסר מעש. בת' ממלאת אחר הוראותיו בקפדנות, ולא מאפשרת לי לצאת מהחדר, ואני משתדלת לציית, על אף שאני מרגישה יותר טוב כעת.
אני יושבת על אדן החלון, רגליי משתרבבות מטה, ומנסה להעסיק את עצמי באמצעות זוג מקלות מתכת חדים שבת' לימדה אותי להשתמש בהם לשם תהליך שנקרא בפיה "סריגה", אבל מתקשה בכך, שכן התהליך דורש ממני סבלנות עצומה שמעולם לא הייתה הצד החזק שלי.
אני כבר מצליחה לסרוג כמה שורות בודדות, שנראות אומללות במיוחד, כשכאב דקירה חד מפלח את רגלי וכמעט מפיל אותי בחזרה אל תוך החדר. אני משפילה את מבטי ונתקלת במבטו הזועם לא פחות של סרטן קטן ואדום. לרגע אני מטלטלת את רגליי בבהלה בניסיון להיפתר מהיצור המזיק, עד שאני קולטת את הסימנים המסגירים של שינוי הצורה על השריון שלו.
סבסטיאן! אני רוצה לצעוק מרוב שמחה לראותו, אבל נוכחותו כאן גם מבהילה אותי. אסור לסבסטיאן להיות כאן. זה עלול להרוס את הכל!
אני מתכופפת אל עבר הסרטן הקטן ומרימה אותו לתוך החדר, מניחה אותו על השידה מולי רוכנת לצידה כך שאנחנו פנים מול פנים. סבסטיאן מתרוצץ לאורך השידה בכעס כפי שעשה תמיד כשעשיתי משהו שהרגיז או הלחיץ אותו, מה שהתרחש לעיתים קרובות.
אני נחרדת למחשבה שהוא עלול לספר משהו לאבא שלי מאוחר יותר. בבקשה סבסטיאן, תשנה בחזרה, אני מתחננת, מקווה שהוא יענה למחשבותיי.
הסרטן האדום רק נועץ בי מבט זועף.
הוא צריך מים, אני נזכרת. מים, והרבה.
אני חופנת את סבסטיאן בין ידיי ורצה אל היציאה. מבט זהיר מבעד לדלת מגלה שאין אף אחד במסדרון ואני יוצאת החוצה במהירות.
אבל לאן אני יכולה לקחת אותו?
בים הפתוח נהיה חשופים מדי. כל אחד יוכל להבחין בנו.
רעיון צץ במחשבותיי, ואני מתחילה לנוע במורד המסדרונות, בתקווה שאני זוכרת את הדרך.
אני טועה פעמיים בפניות ופותחת שלוש דלתות לא נכונות לפני שאני מוצאת את המקום המתאים.
האמבטיה שבה רחצתי אתמול ניצבת במרכז החדר, מלאה במים חמימים שהמשרתות ככל הנראה עדיין לא הספיקו לרוקן.
אני מניחה את סבסטיאן בזהירות על שפת האמבט ונועצת בו את המבט הכי מתחנן שלי.
עננה של ערפל אדום עוטפת את המקום בו הנחתי אותו, הולכת וגדלה עד אשר במקום בו נח לפני רגע הסרטן הקטן והאדמוני יושב לפניי בן ים רטוב, ואני לא יכולה להימנע לצביטה קטנה של קנאה לנוכח הפגנת היכולת הייחודית, צביטת קנאה שנעלמת במהירות כשאני רואה את הפנים המוכרות.
YOU ARE READING
כוחה של אטלנטיס
Fantasyמזה שנים שאטלנטיס מנותקת לחלוטין מהיבשה, וכל קשר לא מתנהל בין הממלכה הימית הנסתרת ובין הממלכה שבאיים הסמוכים. הדייגים המקומים מספרים על אטלנטיס כאילו הייתה רק אגדה, וזכרה של העיר המרהיבה הולך ונעלם בין דפי ההיסטוריה. כמעט. כשסכנה מרחפת על הממלכה הנש...
