הוא שלי ורק שלי

פרק 83

~ נקודת מבט לינס ~
"ילדה יפה שלי כמה געגועים" אמא שלי אמרה ונישקה אותי כשנכנסנו לביתם של ההורים שלי לארוחת ערב "מה איתך מאמו" נישקתי אותה בחזרה "הכל מצויין יפה שלי" התקדמנו לעבר הסלון בבית וכלום כבר היו שם (ורד, אמיליה, אור, אשלי, רון, מליסה והוריו של לאון)

"אבוש" חיבקתי את אבא שלי אחרי כמעט שבועיים שלא התראנו "קטנה שלי איך את?" "לאט לאט הכל טוב" נישקתי אותו והלכתי להתיישב במקום הפנוי ליד סטייסי (אמו של לאון).

לפעמים אני כ"כ גאה במשפחה שנולדתי אליה וגדלתי בה ועכשיו היא מתרחבת כמובן שהייתי רוצה לראות את שני הסבתות שלי אבל הן גרות בעיר אחרת ולא תמיד יכולות להגיעה אז הן מאוד חסרות.

"בואו לשולחן" אימי צעקה מהמטבח וכולם קמו.
התיישבנו בכיסאות והתחלנו לאכול.
"אמא, אבא. אני ולאון חשבנו ניסע מחר כולנו לפארק עם האגם היפה שקרוב לבית שלנו ונעשה על האש" הצעתי את דברי.
"בטח מתוקה את רוצה נכין מחר בבוקר את כל הבשר עם התבלינים ואוכל ונצא בסביבות 11 בבוקר" אמא שלי אמרה "מעולה" השבתי.
*****
"אמא היה טעים ומדהים תודה" הודתי על האוכל המדהים של אימי ואני והבנות עזרנו לה לנקות שולחן.

בשבועיים האחרונים אני מרגישה קושי רב מאוד יש לי צירים וזה כמובן לפני לידה כמו שהרופאה אמרה יש לי 2 ס"מ פתח שזה כבר שבוע ולכן יש לי כאבי גב נוראיים וצירים חזקים שקורה ואני מטיילת עם לאון ופשוט מתחילים לי הכאבים החדים.

"לינס מאמי איך ההריון מתקדם?" סטייסי שאלה ולטיפה את גבי כשאחזתי בבטני והכנסתי אוכל למקרר "הרופאה אמרה שיש לי 2 ס"מ פתח אז אני די סובלת בשבועיים האחרונים אבל היא אמרה לי שהלידה לא אמורה ליהיות קשה במיוחד אחרי הפעם הראשונה" אמרתי "ואיך את מרגישה עכשיו?" "קשה אבל מסתדרת עוד קצת" גיכחתי "בעזרת ה' הכל בסדר" הוספתי "בעזרת ה'" היא חייכה.

אני ורד ואשלי עלינו לחדרי הישן. ישבנו עם אמיליה ודיברנו.
"אשלי מה קורה עם לירן?" ורד שאלה ואני צחקקתי "מה את צוחקת?"
"בטח עוד סטוץ שנמשך חודשיים וזהו" צחקתי בקול רם "אני עוד צעירה תני להנות מהחיים לא כמוכן מתחתנות בגיל 20 ויולדות ילדים" היא אמרה ואני גיכחתי "טוב עזבי בנים. יש משהו שאני לא יודעת? את מתנהגת מאוד מוזר" אמרתי בחשדנות "כלום..." היא אמרה עם חיוך קטן וגלגלה עיניים "נו.." ורד הרימה את קולה בחשדנות "חוץ מזה שעברנו לקשר רציני" "יאוו באמת?" התרגשתי בישבילה "כן!!" היא צווחה והיא קפצה כמו משוגעת על המיטה "סוף סוף יפה שלי מזל טוב". .
.
.
לאחר עוד שעה שלמה של שיחות נפש שלנו וקצת צחוקים ירדנו למטה והשעה הייתה שמונה וחצי.

"הו הנה היא באה" לאון אמר ופתח את זרועותיו כשהתקרבתי לעבר הסלון "אע חייםשלי משהו קרה?" שאלתי והתיישבתי על הברכיים שלו עם נשיקות שלו על צווארי.
"שנספר איך החלטנו לקרוא לבן שלנו" הוא שאל מנשק את צווארי ועם ידו מלטף את בטני, חייכתי אליו וחטפתי לו נשיקה מהירה בשפתיים.
הוא ישב עם אור ודיבר "החלטנו לקרוא לו דור" "דור?!..." אור עיקם את זווית שפתיו חיוכי ירד במהירות "מה לא אהבת?" הוא קם לכיוון שלי והעמיד אותי בעזרת ידיו "בטח שאהבתי קטנה שלי בהצלחה" הוא צחק מהבעת הפנים שלי "דביל" דפקתי לו מכה בכתף עם חיוך והוא חיבק אותי "עכשיו תנסי לספר לאמא שאת בוחרת שם בלי ההצעות שלה אחרת... וואי וואי" הוא צחקק ועשה תנועות מניפות עם הידיים שלו לסימן של 'הלך עלי' צחקקתי והלכתי לחצר איפה שההורים היו.

"יפה שלי בואי שבי לידי" אבא שלי תפך עם ידו על מקום הספה הפנוי לידו. התיישבתי והוא חיבק אותי חזק "מה קורה ילדה שלי?" אימי שאלה "הכל טוב" עניתי עם חיוך "אמא מה את אומרת על השם דור?" היא הסתכלה עלי לשניה לא הבינה ואחרי כמה מצמוצים פערה פה "מה?!! כבר החלטתם?" היא שאלה מופתעת עם חיוך "כן!!" עניתי בהתרגשות "בעזרת ה' " היא קמה ונישקה אותי. צחקקתי.

"נו טוב אני הולכת לישון" "מה זהו עייפה?" דארק (אבא של לאון) שאל "כן זהו אני נהיית כבדה על הערב" אמרתי ונישקתי את כולם "לילה טוב מתוקה" סטייסי אמרה "לילה טוב".

"לאן זה?" לאון שאל התקרב אלי מאחורה ומשך אותי אליו "לישון לאן עוד" אמרתי בציניות "אפשר להצטרף?" הוא שאל מנשק את צווארי "אתה מוזמן" עניתי בחיוך.

קוראות יקרות שלי השבועיים האחרונים היו ממש ארוכים קרה הרבה...
נורא השתדלתי למצוא זמן לכתוב פרק ומצאתי אותו היום גם בין לבין הלכתי לסידורים, עבודה וזה...

אני יודעת שהפרק לא מדבר כל כלום אבל אני מבטיחה לנסות לכתוב פרק היום יותר מאוחר.

ותהחלו לי בהצלחה בעבודה החדשה😉
אוהבת המון😍

דעות!!
חשוב לי.