הוא שלי ורק שלי

פרק 91 - איך זה קרה?

~נקודת מבט לינס~
"היי ומה עושה פה הגברברון?"
שאלתי כשאר הם נעמדו לידינו "אני כ"כ מצטערת הוא לא הפסיק להתחנן לבוא אליכם כשראה אותך" צחקקתי "זה בסדר בואו... תצטרפו" הסתכלתי על לאון לראות אם זה בסדר והוא רק הנהן וחייך.

לאון התקרב אלי עם הכיסא ופינה להם מקום. "שוב פעם אני ממש מצטערת לא רציתי להפריע" "הכל טוב, לאון" הוא הציג את עצמו וכך גם היא "אתה זה שהתנהגת לא יפה אליה" הוא אמר בקול חמוד ולאון הסתכל עלי ובחזרה אליו "מי? אני? לא מה פתאום" היה לו את החיוך הזה.... אין לי איך להסביר זה היה שונה אבל מדהים.

"ככה לא מתנהגים אל אישה" לאון גיכח והוריד את הראש. אני מתה עליו כשהוא עושה את זה "באמת? אז איך כן?" הוא הסתכל עליו שואל "בכבוד" הוא חייך ושוב הוריד את ראשו ממתי לאון ככה? הלב שלי פועם זה מדהים כמה שהעיניים שלהם דומים ומוזר באותה מידה. צחקקתי וכולם הפנו אלי מבטים הסתכלתי עליהם אותו מבט אותם עיניים אותו מבנה פנים מפחיד כמו שזה מוזר. "ג'ון תכיר זה לאון והוא ממש נחמד ומכבד אין לך מה לדאוג" חייכתי.

ג'ון הושיט את ידו הקטנה והחמודה וכך גם לאון והם לחצו ידיים לאון קרץ לו וחייך.
"אז מישל את פה בחופשה או...?" לא נדמה לי שהיא מכאן לא נראה ככה "כן אנחנו פה בחופשה" היא חייכה "וככה מאיפה?" "קליפורניה סאן דיאגו" "וואו באמת ? אנחנו משם!" לא מאמינה אולי זה הגורל שהפגיש בנינו מי יודע מה יהיה.

"את יודעת את ממש נראת מוכרת לי" היא אמרה חייכתי "אולי ראית כמה מגזינים לא יותר פה ושם דיגמנתי פלוס לאון נדל"ן ואני פותחת עסק עיצוב בתים וכאלה" "רגע את מתכוונת לג'קינסון נדלנות?" פגעה בול אין אחד שלא מכיר את העסק של לאון טוב זה משפחתי אז ממילא "כן זה ובמה את עוסקת?" שאלתי מצחקקת "הו יש לי חנות קטנה בטיילת לא יותר מדי אני אוהבת לעצב בגדים, M.outfits השם"

"אני בטוחה שהייתי שם. זה בגדי טמבלר נכון?" היא הנהנה "וואו איך לא ראיתי אותך" צחקקתי לא מאמינה, עולם קטן.
הסתכלתי על לאון בודקת מה איתו לגמרי שתק. אבל ברגע שראיתי שהוא וג'ון לא מפסיקים לדבר חייכתי. הוא אפילו לא שם לב לכמה שאני ומישל מדברות.

"הוא ממש מתחבר עם ילדים" מישל אמרה כששמה לב שהסתכלתי צחקקתי "כן.. יש לנו תאומים בבית" חייכתי כשנזכרתי במתוקים שלי "הו באמת? אז אתם נשואים?" "כן כבר נשואים את יודעת אני רק בת 21 לא ציפיתי לכלום" עדיין לא מאמינה אני בת 21 נשואה שתי ילדים ובעל מדהים "מה איתך? בעל?" שאלתי מסוקרנת "לא.. בעלי נפטר כששירת בצבע לפני שג'ון.. נולד" היה לי כואב. מאוד כואב "אני ממש מצטערת" חיבקתי אותה מיד כשראיתי שהיא הזילה דמעה.

"אמא למה את בוכה?" התרחקתי מהר הלב שלי קפץ היה לי מוזר שככה הגבתי אני הרי יודעת מה זה לעבד מישהו חשוב. ליאור...

לאון הסתכל עלי סימנתי לו שהכל בסדר "הכל בסדר מתוק אני לא בוכה צחקתי יותר מידי" היא חייכה אליו.
הסתכלתי עליה מלטפת את הזרוע שלה כמצטערת והיא חייכה שהכל בסדר "טוב מי רוצה גלידה?" לאון פתאום הציע "הוו אני" "וגם אני" ג'ון צהק לאון צחקק בדיוק כמו שכשאני צועקת שבא לי גלידה "מצוי--" "לא לא אני לא מוכנה אני אקנה לו" מישל קטעה את לאון שקרא למלצר "זה בסדר אני מזמין" הוא התעקש "מה תרצו?" לאון שאל "וניל עוגיות" במפתיע ג'ון טען את אותו דבר "שוקולד בבקשה" מישל אמרה, לאון צחקק והזמין.