רגעים שבאים מהלב

לִשְׁבּוֹר אֶתְ הַחוֹמוֹת

אתם מרגישים לפעמים תחושת עצב?

תחושה שאתם לבד אבל בעצם בין חברת אנשים אחרים, שאתם לא מוצאים את עצמכם איתם?
תחושה שבא לכם פשוט לפרוץ, לשבור את כל החומות שיש סביבכם, אבל משהו בכם לא נותן לכם לעשות את זה?
תחושה כזאת שאתם רוצים בן אדם אחד מסויים – רק אחד – שיהיה לצדכם מאשר המון אנשים שביניהם אתה מרגיש לבד?

אז אם כן... פשוט קחו אותו, את הבן אדם האחד שלכם ופשוט תדברו איתו בחופשיות, על מה שתרצו, מבלי לחשוש וכך תשברו את החומות שמקיפות אתכם מכל כיוון.

ונכון, לא תמיד יש לכם מישהו שאפשר לדבר איתו על הכל, לא תמיד יש לכם מישהו שיוכל להקשיב לכל הצרות שלכם או להבין אתכם; את הפחדים, התקוות, החששות, החלומות, השיגעונות שלכם. את מי שאתם, בעצם.
ולפעמים, אתם כל כך רוצים לשבור את החומות האלו, שמקיפות אתכם כל כך הרבה שנים, שאתם שוכחים שכשנשברת חומה, נופלים רסיסים.

אבל אתם צריכים להבין שהחיים הם כמו גלים; יש עליות ויש ירידות. תמיד יהיו תקופות קשות, לחוצות ועמוסות ותקופות טובות יותר, שמחות, יפות. תמיד יהיו רגעים שבהם תתלבטו, תתקעו, תתייעצו ותשאלו שאלות. וכן... זה בסדר גמור להרגיש שאתם לא יודעים מה לעשות.

כי... פשוט כמו שזה נשמע, אלה החיים. וזהו זה. לא הכל מושלם, אבל הכל לטובה. ובסופו של דבר, תצליחו למצוא את עצמכם, את המקום שלכם בעולם. תזכרו שמטעויות לומדים אז גם אם עשיתם טעות, תזכרו שזה קורה לכל בן אדם, שזה לא נורא.

ואתם צריכים לזכור שאם קשה לכם עכשיו, לא מרימים ידיים, לא מוותרים וישר מתייאשים... אלא מתמודדים עם זה, ממשיכים הלאה... או מקסימום מנסים.

כי אם לא תנסו – לא תדעו.

ועדיפה הוודאות על פני חוסר מודעוּת.