רגעים שבאים מהלב

הִגִיע הַזְמָן לְחָיִים חָדָּשִׁים

לפעמים משהו מציק,
משהו מעיק
ואת הרגש הזה אתה לא מצליח
לשכוח.

מנסה לחשוב מאין הגיע
ואולי כך אותו להרגיע.
אך הוא מתיישב אצלך
ולא מניח.

אתה מנסה לעזוב ולשכוח,
אך הרגש נשאר, בכל הכוח.
גם כשעצוב צריך לשמוח –
ולדעת גם לסלוח.

מנסה להרפות מהכאב,
אך זה ממש מאכזב.
כי הלב כבר התרגל להיות כואב,
להיות זה שלא אוהב.

מנסה גם להתגבר,
אך לא מדבר
ונותן לרגשותיך להמשיך להצטבר.
לא להישבר, לא לוותר,
אם נשברים – זה אף פעם לא עוזר.

מנסה גם להתגבר,
אך לא מדבר.
הגיע הזמן להיות
מישהו אחר.

לאחר זמן מה, ללא ספק,
הרגש מחליט להסתלק.
אתה מרגיש הקלה,
סוף סוף אפשר להתחיל מהתחלה.

הגיע הזמן לחיים חדשים,
כל התקופה תתחיל מחדש.
בלי אנשים שמנסים אותך להאשים,
בלי אנשים שמוסרים לך דש.

לא ברחת מעצמךָ
ולא ברחת גם ממנה או ממךָ,
הגיע הזמן לחזור
ושכל התקופה הזאת תעבור.

כי כשאנשים בוכים, הם יכולים גם לפרוק,
זה נותן את הכוח להרהר, לחשוב עמוק.
לא צריך לבכות, כי חיים רק פעם אחת בסופו של דבר.
לא צריך לבכות, כי אם בוכים, במקום לחשוב על ההווה אתה מוצא את עצמך נסחף, נזכר בעבר.