רגעים שבאים מהלב

לְכֹל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ צֵל

לכל אחד מאיתנו יש צל
והוא מלווה אותנו עשרים וארבע שעות ביממה.
ברגעים מאושרים
הוא פשוט נעלם כלא היה.
וברגעים הבודדים ביותר,
הוא תוקף בכל הכוח
ובגללו, יש רגע מסויים שגורם לנו לרצות לוותר.

לכל אחד מאיתנו יש צל.
אין לו פנים וגם אין לו צורה,
אבל יש לו שם.
יש כל מיני סוגים של פחדים,
אבל הצל הזה? הוא הפחד הכי גדול שלנו.
הוא הפחד שאנחנו לא נותנים לעצמנו להקרין מבחוץ,
אך מרגישים אותו עמוק עמוק בפנים.

לכל אחד מאיתנו יש צל,
מִטְענים מהעבר, זכרונות שבורים.
ובעולם של אי שפיות
אנחנו בחיפוש אין-סופי אחר האנשים שיקבלו את עצמנו כמי שאנחנו,
עם כל המגרעות.
עם כל הרגשות המוחבאים היטב מתחת למסכות של שקרים.

כי בכל אחד מאיתנו יש חלקים שבורים,
שכבר לא ניתן לתקן.
ואולי יום אחד, נלמד להוריד את המסכות מהפנים וניתן לעצמנו להרגיש
את מה שלא הרשנו לעצמנו קודם.