פרק 4

3.3K 169 33
                                    

כבר שבוע מאז שרומי מתנהגת מוזר , מתחמקת ממני וכאלה ... שאלתי את סימונה ואנאל אם הן יודעות למה , והן אמרו שאולי היא מתכננת לי הפתעה , לא קונה את זה . "עכשיו חזרתי , תגידי לשירה וניקול שהתגעגעתי" דיברתי עם נטע בטלפון , למרות שבקושי הכרתי את שירה וניקול , כן התגעגעתי . 

"הן מתגעגעות גם , חשבתי על זה קצת ... מה אתה אומר שאתה תגיד לחן , תומר ואיתן לבוא למסיבה בערב?" היא שאלה , את האמת לא תזיק לי מסיבה קצת להשתחרר . "כן אנחנו נבוא , אני אדבר איתך מאוחר יותר" אמרתי וניתקתי את השיחה . 

הייתי כל כך עייף מהעבודה ומהכל עד שנרדמתי בספה שבסלון . "הוא לא פה" שמעתי קול נשי , "אז את שלי לשעה הקרובה" פקחתי את העיניים , לא מבין מאיפה הקולות ששמעתי , עליתי במדרגות ושמעתי צחקוקים מהחדר שינה .

פתחתי את הדלת , קופא . "עומר!" רומי נבהלה וקפצה מהגבר שהיה מתחתיה . "מה זה?!" הוצאתי את כל הגרון שלי , עצבני מאוד . "שאלתי מה זה!" צעקתי עליה והיא מסתבכת עם עצמה , "מי אתה ?! חתיכת מזדיין" צעקתי והתקדמתי אליו , הוא נעמד מבהלה והם מעבירים מבטים מבוהלים . 

"תדברי ! מי זה?!" צעקתי , "זה דן" היא השפילה את מבטה , "הוא מזיין אותך מהצד?!" נגעלתי ממנה . "אני מצטערת" היא אמרה והחלה לבכות , "אני הולך לשבור לך את הפרצוף , זה לא כל כך משנה בכל מקרה אתה מכוער רצח" אמרתי והעפתי לו אגרוף בפנים . 

בעטתי לו בחוזקה במפשעה , וכמה בוקסים בבטן עד שנפל על הרצפה , "דיי עומר תפסיק!" היא צעקה ובכתה בו זמנית , מניחה את ידה על הכתף שלי , זה כבר לא עובד , המגע שלה שמרגיע אותי .. אני רק נגעל . "תעיפי את היד שלך , חתיכת זולה ! הולכת ובוגדת בי מאחורי הגב ? את ? שכל הזמן נגעלה מזונות כאלה ? עכשיו את חלק מהן" אמרתי לה עצבני ונגעל .

"אל תקרא לי זונה , אני לא כזו" היא אמרה ממשיכה לבכות , כבר לא מעניינות אותי הדמעות שלה , הם כלום בשבילי , היא לא שווה את זה שאנגב לה את הדמעות . "את כן , את אישה זולה וזונה בלי טיפת כבוד , את לא שווה את זה שאסתכל עלייך חתיכת כלומניקית" אמרתי בזלזול .

"עומר עברה עליי תקופה קשה , אל תכעס אני מתחננת" היא אמרה מייבבת . "קחי את הדברים שלך , תחזירי לי את הכרטיס אשראי שלי , קחי את ההומו הזה ותעופי מפה אני לא רוצה לראות אותך יותר" אמרתי והיא ממשיכה לבכות אך אורזת . 

---------------

"למה אתה לא בא בסוף?" נטע שאלה מבואסת מהקו השני , "סיפור ארוך" אמרתי מעביר ערוצים . "יש לי זמן" היא אמרה והתחלתי לספר לה , לא יודע למה אני מרגיש כאילו היא הייתה לידי כל הזמן , כאילו נטע אף פעם לא עזבה . 

"אני לא מאמינה על הזונה הזאת! תמיד שנאתי אותה" היא אמרה בעצבים , "אתה רוצה שנבטל?" היא שאלה ועניתי "אני מעדיף שתבואי לפה , לנחם" אמרתי וחיוך קטן עלה על פניי . "אני אבוא עוד מעט" היא צחקקה וסגרתי את הטלפון . 

עדיין בשוק מהזולה שהייתי מכונה "ארוסתי" . שמעתי דפיקה חלשה בדלת , סביר להניח שזאת נטע , היא עדינה מידי . "היי" היא אמרה בחיוך וחיבקה אותי , "שים על עצמך משהו , בסוף אני עוד אבהה בקוביות שלך" היא אמרה וצחקתי . "אוהבת את מה שאת רואה אה?" חייכתי אליה והלכנו לשבת בספה .

"איזו כלבה היא" היא אמרה מתכוונת לרומי , "יותר מזה , זונה" אמרתי אדיש למצב . ישבנו בשקט על הספה , קרובים . אני מסתכל עליה והיא עליי . לא יכלתי להתאפק , שלחתי את ידי לעורף שלה ומשכתי אותה אליי , מצמיד את שפתייה הרכות והגדולות אל שלי ונותן ללשון שלי לעשות את העבודה .

BE CAREFUL 2 Where stories live. Discover now