BE CAREFUL 2

פרק 9-

״למה רבתם תזכיר לי?״ חן שואל כשהוא מוציא את עשן הסיגריה מהחלון של המכונית, ״לא יודע, היא אשמה! אל תזיין לי את המוח עכשיו אני עצבני, עייף ובעיקר מאחר״ אמרתי מפהק לאחר דבריי.

״אחי, אתה צריך מישהי אחרת, יותר טובה מנטע״ חן אמר ורק שכנע אותי עוד יותר על להישאר פרודים. ״כן אה?״ אמרתי בוהה בכביש.
-------
״מה קורה אלין?״ חייכתי לעבר המזכירה שלי, תמיד היה בה משהו שמשך אותי, הגוף החטוב והסקסי שלה, הפנים היפות שלה, וכל השאר.

״הכל טוב, רק בגלל שאני מעריכה אותך כתבתי בדוח היומי למנהל שהגעת בזמן״ היא אמרה וצחקתי, ״מת עלייך״ אמרתי ונכנסתי למשרד.

אחרי רבע שעה של טלפונים, עבודה במחשב ושני קליינטים שמעתי סוליית עקב מתקתקת במסדרון. דפיקה נשמעה על דלת הזכוכית שבמשרד שלי והרמתי את התריס, רואה למולי את נטע.

״את צריכה משהו?״ שאלתי והיא נכנסה עם חיוך, קצת מוזר. היא התקרבה אליי עוד יותר ויכולתי להרגיש את הנשימות שלה. לפתע היא הרימה את היד שלה והטיחה אותה על הלחי שלי, הרגשתי שהלחי שלי בוערת . ״אני? מאז שחזרנו הרגשתי יותר טוב עם עצמי,

הרגשתי שיש לי למי לטפח את עצמי, לאהוב מישהו, לחיות איתך עשה לי תחושת ביטחון שאם מישהו חלילה יפרוץ אל הבית אתה זה שתדאג לי וארגיש מוגנת, אבל לא. אני לא יודעת את מי אתה מזיין, אני לא יודעת עם מי אתה מתחיל, זה לא מעניין אותי.

המצבי רוח שלך הפכפכים, אתה לא מפסיק לפגוע בי ואתה פשוט נותן לי ראסיות ללב חופשי, אני מבקשת שתיקח את עצמך בידיים ותאהב אותי, אני יודעת שאתה לא מתכוון לזה שניפרד כי אתה אוהב אותי, אני מכירה אותך עומר, לא מהיום. אל תשבור אותי אני צריכה אותך״ היא אמרה הדוקה אליי.

אני באמת לא יודע מה אני רוצה מעצמי, אני מאוהב בנטע, מאוד. אבל אני לא יודע מה יקרה בהמשך. ״אני אוהב אותך, המון״ זה מה שנפלט לי מהפה, אפילו בלי רצוני. ״אני יודעת, תפסיק לפגוע בי״ היא התחננה, אני באמת חייב להפסיק, לחזור אחורה ולהיזכר איך רדפתי אחריה כל התיכון. אני באמת אוהב אותה.

״אני אפסיק, נשבע״ אמרתי והיא הנהנה, התכוונה לצאת מהמשרד אבל אין סיכוי שהיא יוצאת מפה עכשיו, אני רוצה אותה. תפסתי את היד שלה בעדינות, סוגר את התריסים ונועל את הדלת, מסתכל לרגע על החלון הענקי מזכוכית שהוצב לאורך כל הקיר שמשקיף על העיר העמוסה, מה שנותן לי אנדרנלין.

הצמדתי אותה אליי, פותח את החולצה המכפתרת הלבנה והצמודה שלה, חושף אל עיניי את החזה שלה שעוצב במיוחד בשבילי. היא מצטרפת ומפשילה ממני את הבגדים, מותירה אותי רק עם הבוקסר שלי שדרכו אפשר לראות כמה שאני רוצה אותה. הצמדתי אותה לשולחן העבודה שלי, פותח את קרסי החזיה שלה במיומנות וחושף למולי את החזה הגדול שלה, הנחתי את ידיי עליהם ברכושניות, כי בכל זאת הם שייכים לי. מנשק אותה בשפתיים בעדינות ויורד לאורך כל הבטן שלה, גורם לה לצמרמורת מהמגע שלי.

הפשלתי ממנה את החוטיני האהוב עליי, מוריד ממני את הבוקסר וחושף את הזקפה שלי, שהיא בתגובה לכך מצחקקת. ״מה כל כך מצחיק?״ שאלתי מחייך, מתכוון להיכנס אליה. ״יש לי משהו חשוב להגיד לך״ היא אמרה בחיוך, דווקא עכשיו? ״אני חרמן מת, אולי אחר כך?״ שאלתי נואש למגע שלה. ״לא זה דחוף״ היא אמרה והסתכלתי במבט לא מבין, היא מלבישה מעלייה שוב את התחתונים, סוגרת את קרסי החזייה ומותירה אותי מבולבל.

״שחכתי להגיד לך, אני במחזור״ היא לחשה לי באוזן ״אני לא מאמין! את עבדת עליי!״ אמרתי עצבני מעט. ״נכון, וזה על מה שעשית לי בבוקר, אם תתנהג אליי עוד פעם אתה תתחנן לזיין אותי״ היא אמרה שוב בלחש, צמודה לאוזן שלי. ״תפסיקי לחרמן אותי, אני בסוף לא אשלוט בעצמי ואזיין אותך גם אם את במחזור״ אמרתי והיא צוחקת, ״ובנתיים אני מציעה שתלך לשירותים, לעשות משהו עם החבר שלך שירגע, שדרך אגב אני נזכרת עד כמה הוא גדול״ היא אמרה בזדוניות.

״אני לא צוחק, אני באמת לא אשלוט בעצמי!״ אמרתי והיא מצחקקת ומסיימת להתלבש ואני אחרייה. היא יצאה מהמשרד ממשיכה ביום שלה, אני לא מאמין שהיא סידרה אותי ככה, אני לא שוכח לה את זה בחיים. ״אדון כהן? אהרון פרידמן פה, קבעתם פגישה״ המזכירה שלי קראה לי במשיבון הטלפוני, הנחתי את האצבע שלי על הכפתור שמאפשר לי לענות לה במהירות, ״תדחי את הפגישה ליום רביעי ב10:30, יש לי סידורים״ אמרתי בזריזות ומיהרתי ללכת לשירותים.

אני נוקם בה חזרה.