BE CAREFUL 2

פרק 11- הסוף המסובך

פקחתי את עיניי עייף מתמיד, רואה את הצד השני של המיטה ריק. התרוממתי מהמיטה ושמתי בוקסר, מתהלך לכיוון המקלחת. ראיתי את נטע עם הראש לאסלה, משמע היא מקיאה.

״בייבי הכל בסדר?״ שאלתי מכוון את הגבות, ״לא״ היא אמרה צרודה. ״מה קרה?״ שאלתי מתקדם אליה, אוסף את שיערה בידיי. ״יש לי בחילות וסחורחורות, מהבוקר״ היא אמרה ונאנחתי. ״יש מצב שזה..?״ שאלתי חושש, ״אני לא יודעת״ היא אמרה מזילה דמעה וקמה לשטוף את הפנים.״את רוצה שנלך לרופא?״ שאלתי והיא הנהנה לחיוב, ״ואם זה זה..-״ אני יודע שהיא מתכוונת להריון, ״-מה נעשה?״ היא המשיכה את המשפט. ״את צוחקת?״ שאלתי רציני לגמריי. ״לא״ היא אמרה מנגבת את הדמעות.

״ברור שאת תלדי אותו! זאת לא שאלה בכלל״ אמרתי, למרות שילד זה בכלל לא בתכנון שלי, אני עדיין בעד זה. תפסתי בידה והצמדתי אותה אליי, מרים בעזרת האצבע שלי את ראשה. "תפסיקי, הכל טוב" אמרתי והרמתי אותה על הגב. "תחליפי בגדים ונלך לרופא" אמרתי והיא הנהנה. הלכתי לצחצח שיניים ולהשים בגדים וירדתי במדרגות . "מאמי אני חושבת שיורד גשם" נטע קראה לי מלמעלה, החורף המעפן הזה פה כבר.

"את יכולה להביא לי את המעיל עור שלי?" צעקתי, "כן רגע" היא השיבה ותוך דקה ירדה במדרגות מוכנה עם המעיל בידה, לבשתי אותו ויצאנו ממהרים להיכנס אל האוטו שלי בשביל שהגשם היחסית חלש לא ירטיב אותנו, התנעתי את המכונית ויצאתי מהחניה, נסענו על הכביש הלח בקושי עשר דקות ונכנסנו לחניה של הרופא הפרטי. ירדתי מהאוטו, מבחין בכביש הרטוב ומריח את הריח של הגשם. התקדמתי אל הדלת של נטע ועזרתי לה לצאת, ״בואי נעשה את זה מהר ונלך מפה״ אמרתי והיא הנהנה לחיוב.

״מספר 464״ מערכת הכריזה קראה במספר שלנו, זרקתי את הפתקית שעליה כתוב המספר ונכנסנו לחדר שלו. ״מה נשמע?״ דר׳ אמיתי שאל וחייכתי אליו, התיישבנו מולו ומה שמפריד בינינו זה שולחן העבודה שלו. ״כן, מה קרה?״ שאל את נטע כשהבחין שהיא לא מרגישה טוב. ״הקאתי הבוקר ויש לי סחרחורות״ היא אמרה בשקט. הוא מקליד הכל במחשב שלו במהירות ומהנהן. ״האם אכלת במסעדה בזמן האחרון?״ שאל ולא הרים את ראשו מהמקלדת, ״לא..״ ענתה
-״היית עם בגד קצר בחוץ?״
-״לא לא״
-״האם קיימת יחסי מין?״
״כן אתמול״ ענתה לו וזזה באי נוחות על הכיסא שנזרקה עליו, הוא הנהן למשמע דבריה וסיים להקליד. ״תפתחי את הפה״ אמר לה ושם לה מקל מעץ על הלשון, הוא הבחין וכיווץ את הגבות שלו, ״קחי את הקופסה הזו ותלכי לשירותים, תתרוקני אליה״ אמר לה והושיט לה קופסה שקופה עם פקק אדום, הוא יכל להגיד לה שתשתית לקופסה פשוט? היא קמה מהכסא ויצאה לשירותים שממול לחדר הרופא. לאחר חמש דקות היא חזרה עם הקופסא מלאה, הוא קם מהכיסא ונכנס לחדר שהיה מצדו של החדר שישבנו בו. ״את חושבת שזה הריון?״ שאלתי משחק עם היד שלה, ״אין לי מושג...אני לא מוכנה לזה בשיט״ היא ענתה בקרירות.