BE CAREFUL 2

פרק 6

קמתי מדפיקות הדלת שנמשכו כבר כמה דקות, פוקח את העיניים ורואה את נטע ישנה על חזי. קמתי באיטיות כדי לא להעיר אותה . " אתה מתכוון לפתוח עוד היום?!" צעקה נשית נשמעה, פתחתי את הדלת ועמדה שם רומי. "מה?" שאלתי נשען על הדלת, "אני צריכה את הדברים שלי..."היא אמרה וזזתי על מנת לתת לה להיכנס.

"יש פה מישהו חוץ ממך?" שאלה והנהנתי, "מי?" שאלה בחשדנות, בזמן שאנחנו מתקדמים למדרגות, "נטע" אמרתי והיא החלה לעלות. "כרגיל, מזיין כל דבר שזז, אתה אף פעם לא תשתנה" היא אמרה ועליתי אחריה. "את זו שבגדה בי, אני המשכתי פשוט בחיים שלי" אמרתי, אני באמת לא חייב לכלבה הבוגדנית הזו כלום!

"מה שתגיד.." היא אמרה חוטפת כמה חולצות מהמיטה, כמובן שלה. "סיימת?" שאלתי חצי רדום "כן, שלום ולא להתראות" היא אמרה במבט קר וירדה בזריזות במדרגות, לא מוותרת על טריקת הדלת שעשתה בדרמטיות כשיצאה.

"עומר?מה יש?" נטע התקדמה עליי למטבח, "אותך" אמרתי ונישקתי אותה ארוכות על השפתיים. "איכס עוד לא צחצחנו שיניים!" היא רטנה וצחקתי, "גם אם לא תצחצחי שנה וחצי אני עדיין ארצה לנשק אותך" אמרתי והיא צחקקה, הנחתי כמה נשיקות חמות על הצוואר שלה והיא נאנחה בשקט.

אוהב את התגובה שלה למגע שלי, ״מי היה פה?״ שאלה באנחה. ״רומי...היא לקחה את הדברים שלה״ אמרתי, לא נותן לעצבים שלי לגבור עליי. חשבתי כבר כמה זמן על ללכת לטיול, משהו כמו תאילנד.

אבל אף פעם לא יצא לי לחשוב על הטיול ונטע, אני הרי לא אשאיר אותה פה לבד חודש או אפילו חודשיים. ״בייבי״ אמרתי והיא הרימה את ראשה ממסך הטלפון שלה, ״אוהבת את תאילנד?״ שאלתי בחיוך חושף שיניים ״מאוהבת בתאילנד, לא כמו שאני מאוהבת בך כן?״ אמרה וצחקתי, אני מת על הציניות שלה.

״אז מה את אומרת שניסע לשם?״ שאלתי והיא הייתה שקטה לכמה דקות, חושבת. ״בעצם..״ אמרה בוהה במשהו ״למה לא?״ אמרה מצחקקת בעודי מצטרף אליה. ״איי פעם יצא לך לשכב עם מישהו בתאילנד?״ שאלתי בערמומיות .

״עוד לא..״ אמרה מחייכת, ״אז בייבי, תתכונני לחוויה בלתי נשכחת״ אמרתי קם מן הכיסא ומחבק אותה מאחורה, מקרב את פי אל האוזן שלה שהייתה מכוסה בעגילים עדינים וכסופים. ״האם תתנגדי להכנות?״ שאלתי בשקט, ״הכנות למה?״ שאלה והצטרפה לטון הנמוך שלי.

״הכנות לחו״ל, אני מתכוון ללילות של חו״ל״ אמרתי מחייך, ״בקיצור, אתה חרמן מת״ היא אמרה וקפצה עליי, לא נמאס לי מהמגע שלה, מהחיוך שלה ומהפרצוף המיוחד שלה, כל פעם שאני רואה אותה אני דואג לבהות בפנייה ולאמר לעצמי: תסתכל במה זכית.