זה הראשון ליולי, מה שאומר... היום זה מסיבת הקיץ, מה שגם אומר שזה היום הולדת שלי. אני לא יודעת אם להתרגש או להשאר במיטה ולהעמיד פנים שהיום הזה לא קורה. כן, אני חוקית בת שמונה עשרה, מה שאומר שאני בגירה ואני יכולה להשתמש בכסף שלי. לעומת זאת, אני חייבת לסיים את החוזה שלי עד סוף הקיץ. רק עוד חודשיים ואני חופשייה מרונדה לנצח, והיום הזה רק אומר שאני קרובה יותר מאתמול. היא לא אחראית עליי חוקית יותר! זה משמח אותי. אבל זה גם אומר שיש לי טונות על טונות של עבודה. רצה משם לכאן, מצייתת לפקודות בשביל שהמסיבה תהיה מושלמת. הימים האחרונים היו מתישים, אני לא יכולה לדמיין איך היום הולך להיות. אני מתערבת שלרונדה יש רשימה עם כל הדברים שאני צריכה לעשות היום.
נאנחתי כשהכנתי את עצמי מנטלית ליום המתיש ביותר בקיץ. המסיבה תמיד הופכת את יום ההולדת שלי למרירה.
יצאתי מהסדינים ולקחתי נשימה עמוקה כשהדלת נפתחה בפתאומיות, גורמת לי לקפוץ לצרוח כמו בסדרות מצוירות. בסופו של דבר, סיימתי על הרצפה בבלגן גדול. איך? אני לא לגמרי בטוחה, זה נראה כאילו זה מפר את חוקי הפיזיקה.
"יום הולדת שמח!" דואט שר סלאש צעק כשהרמתי את ראשי מעל למיטה, וראיתי את אוליביה וצ'ארלי, מחייכים מאוזן לאוזן עם עוגה קטנה וחמודה בידיה של ליב. "את בגירה עכשיו! אני זוכרת אותך כשהיית ילדה קטנה!" ליב הוסיפה עם דמעה מזוייפת וגחכתי.
עמדתי על רגליי ונראתי כמו בן אדם שוב בזמן שהלכתי אליהם. "יכלתי להיות עירומה, אתם יודעים? לקחתם סיכון כשנכנסתם ככה," אמרתי להם וניסיתי להראות רצינית, אבל אני מחייכת. ״תודה לכם."
"יום הולדת שמח!" צ'ארלי קרא שוב וחיבק אותי במהירות. "מהר, תביעי שלוש משאלות ותכבי את הנרות לפני שהעוגה נהרסת.״
גחכתי ועשיתי כפי שאמרו לי.
להיות הרופאה הכי טובה...
לעזוב את המקום הזה ולא לראות את רונדה והבנות שלה שוב...
לעולם לא לאבד את ליב וצ'ארלי.
סוף סוף כיביתי את הנרות ושניהם הריעו ומחאו כפיים, טוב, רק צ'ארלי מחא. חייכתי אליהם בהכרת תודה. אני יודעת שמסיבת הקיץ הייתה פעם בשביל לחגוג את היום הולדת שלי, אבל זה בסדר שאין לי את זה יותר. יש לי את ליב וצ'ארלי ועוגה קטנה עם שלושה נרות וזה מספיק לי. יכול להיות שאף אחד אחר לא זוכר שזו היום הולדת שלי, אבל שני החברים שלי לעולם לא ישכחו את זה. ליב תמיד מביאה לי עוגה והיא הראשונה לאחל לי יום הולדת שמח, והפעם צ'ארלי יכול להיות איתי גם.
כן, אני אסירת תודה שהם כאן.
ליב מניחה את העוגה בצד ומביאה לי חיבוק ענקי. "חיבוק קבוצתי!" צ'ארלי צועק לפני שהוא הצטרף אלינו וצחקתי בשמחה. הם המשפחה שלי; בלב שלי, הם המשפחה האמיתית שלי. לא אכפת לי מה אומרים החוקים מבחינתה משפטית.
YOU ARE READING
Call Me Ella ➳ Horan
Fanfictionכן, אבדתי את אבי והוא היה הבן אדם הטוב ביותר בכל העולם. כן, יש לי אמא חורגת שהיא מכשפה ואני שונאת אותה בלהט. כן, יש לי שתי אחיות חורגות שהן קוץ בתחת שאבדו את המוח שלהן כשהיו קטנות. כן, החיים שלי הם כמו קלישאה מפאקינג אגדה, אבל אתם יודעים מה חסר? הפא...
