כשאנחנו עושים את דרכנו לרחבת הריקודים אני שמה לב שאנשים בוהים בנו. אני יודעת שהם לא מזהים אותי, רובם לא מביאים לי אפילו טיפת תשומת לב כשאני בלי מסכה, אבל בכל זאת, אני מפחדת שהם יזהו אותי למרות שאני לא יכולה לעשות את זה בעצמי. אני רואה את האחיות החורגות שלי בוהות בנו, כל אחת מהן עם בחור. אני לא יודעת מי הם, אבל אני מרגישה רע בשבילם. אני גם רואה את האמא החורגת שלי, אבל היא לא מסתכלת בכיוון שלנו.
להיות כל כך חשופה על רחבת הריקודים מפחיד אותי, אבל באותו הזמן מרגש אותי, זה ממלא את הגוף שלי באדרנלין בגלל האפשרות שאני יכולה להתפס. בכל זאת, אני מקווה שזה לא יקרה.
הבחור המסתורי ממשיך להוביל אותי לאמצע הרחבה, ממש מתחת לכדור הדיסקו ואני מגחכת בגלל הקלישאתיות בבחירה שלו, אבל הוא לא שם לב. הוא מסתובב ומסתכל עליי מבלי לאבד את חיוכו לפני שהוא מושך אותי קרוב יותר ומתחיל לזוז איתי בקצב של המוזיקה.
הנה העניין: אני לא בלרינה. אני יכולה לרקוד, אבל אין לי את החינניות של נסיכה. האנשים שבהו בנו מקודם הפסיקו עכשיו בגלל שהיינו רק זוג רגיל כרגע, רוקדים במבוכה לקצב שיר פופי. הוא לא רע, אבל הוא לא נהדר, גם, אז אני לא מרגישה יותר מדי רע.
אולי החיים שלי דומים באופן מפחיד לשל סינדרלה, אבל אני בהחלט לא עשויה מחומרים של נסיכה. לפחות לא כאלה כמו בסרטים.
אני מסתכלת בעיניו של הבחור המסתורי, מחייכת טיפה כשאני חושבת על כל הסיטואציה. זה היה מצחיק אם המסיבה הייתה על שמו והוא היה הנסיך, אבל זה לא. המסיבה לא על שמה של אף אחד יותר, זה נהג להיות על שמי.
הבחור לפני לא נסיך בהקשר הזה, אולי הוא יכול להחשב כמלכותי בגלל שהוא סלבריטאי -אני חושבת- אבל הוא לא המפורסם הכי חשוב במקום הזה.
"יש לך חיוך מקסים," הוא אמר לאוזני, כשהשיר היה מאוד רועש. בנוסף, זה נותן לו תירוץ להתקרב. אני מכירה את המהלך וזה גורם לי לחייך. הבחור הזה מלא בקלישאות. "את אורחת כאן?" הוא שאל והתרחקתי אחורה בשביל להסתכל לעיניו.
אסור לאנשים לדעת שאני עובדת כאן, אבל אני לא רוצה לשקר ולומר שאני סלבריטי כשאני לא. "אני לא יכולה לומר לך," אמרתי והוא הרים גבה בהפתעה.
"למה לא?" הוא דחף אותי להמשיך שוב, היד שלו על מותני עוברת לגבי. "זה סוד? תצטרכי להרוג אותי אם תספרי לי?" הוא שאל וצחקתי.
"פחות או יותר," הסכמתי והוא צחק עכשיו.
"אוקיי, אני אקבל את זה, אישה מסתורית." חייכתי כי ככה קראתי לו בראשי כל הזמן. "ואת לא רוצה לדעת מי אני, או שאת כבר יודעת?"
"אני לא," עניתי והוא חיכה. "ולא אכפת לי מי אתה הלילה."
אני יודעת שהוא מנסה להבין מה המילים שלי אומרות, והאם הוא צריך להעלב מהן או לא. כשהוא מחייך אני יודעת שהוא לא לקח אותם כאפשרות הראשונה וחייכתי גם.
YOU ARE READING
Call Me Ella ➳ Horan
Fanficכן, אבדתי את אבי והוא היה הבן אדם הטוב ביותר בכל העולם. כן, יש לי אמא חורגת שהיא מכשפה ואני שונאת אותה בלהט. כן, יש לי שתי אחיות חורגות שהן קוץ בתחת שאבדו את המוח שלהן כשהיו קטנות. כן, החיים שלי הם כמו קלישאה מפאקינג אגדה, אבל אתם יודעים מה חסר? הפא...
