Call Me Ella ➳ Horan

פרק 8 - מסיבת הקיץ

בבקשה תגיעו ל50 הצבעות בכל הפרקים
בזמן שליב סיימה איתי והסתכלתי במראה, באמת האמנתי שהיא כמו פיה טובה כי אני לא יכולה לזהות את עצמי. וראיתי את הבבואה שלי במשך שמונה עשרה שנים, אני באמת יודעת איך אני נראת.

השיער שלי בדרך כלל בלונדיני ופשוט, מתולתל והוא מגיע עד לאמצע הגב שלי. הוא לא מאוד מתולתל אבל לא גלי, ואני בדרך כלל חייבת ללבוש קוקו גבוה לעבודה, אז אני לא באמת עושה שום דבר עם השיער. אבל ליב החליקה אותו ואז עשתה כמה גלים, מה שגרם לו להראות כאילו הוא זז כל הזמן. הוא נראה חי, בדרך מאוד מיוחדת. אני ממש אוהבת את איך שהשיער שלי נראה, הוא אפילו זוהר כמו שהוא אף פעם לא. מעולם לא החלקתי את שיערי בעבר ואני די אוהבת את זה.

יש לי איפור כהה, אבל אי אפשר בדיוק לראות אותו בגלל שהמסכה מכסה חצי מהפנים שלי, אבל אפשר לראות את העיניים שלי שנראות ירוקות יותר מבדרך כלל תודות לקסם האיפור. אני לא יודעת איך זה הגיוני שהריסים שלי כאלה ארוכים. זה לא טבעי, זה חייב להיות קסם.

ואם כל זה לא היה מספיק, השמלה נראתה מדהים. היא נופלת בכזאת חינניות ואלגנטיות שהיא עוצרת את נשימתי. מאחור, יש לי כמה חוטים ששומרים אותה במקומה, וגורמים לאגן שלי להראות צר יותר אבל אני עדיין יכולה לנשום ללא בעיה. זו שמלת סטרפלס, ארוכה והיא כמעט כמו שמלת נסיכה... כמו סוג השמלות שנהגתי לחלום עליהם כשהייתי ילדה קטנה... כשעדיין קיוויתי שאני אכיר את הנסיך שלי. וויתרתי על החלום הזה לפני המון זמן, בכל מקרה. ליב גם דאגה להוסיף כיס איך שהוא בשביל להסתיר שם את הטלפון שלי כדי שהוא ירטוט ואוכל להרגיש את זה במקרה ורונדה תחליט לבדוק איפה אני.

אני חייבת להיות כנה.. אני באמת נראת כמו בן אדם שונה, כמו בן אדם קורן... כמו נסיכה.

אני מסתובבת להסתכל על ליב שלובשת שמלה כחולה סקסית ויפהפיה. היא מחייכת בגאווה על מה שהיא עשתה ואני לא יכולה לעצור ומחייכת גם. "אמרתי לך, אלה, שלא יוכלו לזהות אותך."

"תודה," עניתי והחיוך שלה גדל. "אני לא נראת כמו עצמי בכלל."

"להפך, את כן נראת כמו עצמך. כמו שאת צריכה להראות, אלה."

אני לא אומרת דבר. אבא ואמא תמיד קראו לי נסיכה וכשהייתי ילדה קטנה גם הרגשתי ככה, כמו הנסיכה של הממלכה הקטנה שלנו; אבל מאז שרונדה הגיעה אני רק מרגישה כמו המשרתת הקטנה והמסכנה.

מישהו נוקש על הדלת ואני יודעת שזה צ'ארלי, אף אחד אחר לא יודע שאנחנו כאן. זו הסיבה שהוא לא מחכה מאף אחת מאיתנו להגיד לו להכנס, הוא פשוט פותח את הדלת וברגע שהוא רואה אותנו, הלסת שלו נשמטת לרצפה. כמעט תרתי משמע. "הולי שיט," הוא קורא. "אתן נראות מדהים. שתיכן... אלה את... וואו."