פרק 6 - ריכולים

584 72 39
                                    

המסיבה כבר כמעט כאן ואני יכולה להרגיש כמה הכל קדחני בשבילנו. רונדה ממשיכה להתנהג בבוסיות, אומרת לנו מה לעשות ואיך. המסיבה חייבת להיות מושלמת בשביל השקיות היקרות והקטנות של הכסף שלה, כדי שהם ימשיכו לספר לעולם ולהביא יותר כסף לכיס שלה. היא כל כך חמדנית.

הלוואי שהייתי יכולה לומר שאני נהנת, שאני לפחות זוכה לצחוק עם צ'ארלי והכל, אבל זה לא ככה. אני לא יודעת איך היא עושה את זה, אבל רונדה נמצאת ממש לפנינו בדקה שאנחנו מחליטים לעשות משהו כיפי, כמו להפחיד כמה מפורסמים או לעשות מירוץ עם העגלות. הוא הורגת את כל הכיף והכל עבודה. לא שאני מופתעת.

שלחו אותי לקנות מפות שולחן חדשות בגלל שלבן זה צפוי מדי והיא רוצה אדומות. אישה משוגעת, תמיד משנה את דעתה. היא אובססיבית עם צבע אדום, היא חושבת שזה אלגנטי ומלא בכוח. זה סוג של כן, אבל אני בחיים לא אסכים איתה על משהו. בחיים.

בדרכי אני רואה הרבה עובדים רצים, זנדרין -אחת מהמצילים בבריכה- כמעט מתמוטטת ואני חייבת לעצור ולעזור לה לפני שאני ממשיכה עם המטלה שלי. סלבריטאים הולכים מסביב כאילו כלום לא קורה, כאילו אף אחת מאיתנו לא קורעת את התחת שלה בשביל לרצות אותם שיהיה להם כיף במסיבת הקיץ. אני מרגישה מפותה לדחוף אחד מהם במדרגות, אבל אני משתלטת על עצמי. אני לא רוצה למות בידיים של רונדה עדיין.

בחרתי את המפות ועשיתי את דרכי בחזרה לאולם בו המסיבה תהיה, אבל בדרכי אני נתקעת במישהו. אני מתנצלת במידיות ומתכופפת בשביל להרים את המפות. אני מופתעת שהבן אדם עושה את אותו הדבר ועוזר לי. אני מסתכלת למעלה ופוגשת עיניים כחולות שראיתי קודם, אצל סלבריטי.

"אני מצטער," נייל אומר ואני מנידה בראשי, לוקחת את כל המפות בידיי שוב. "את בסדר, נכון?"

"כן, אני מצטערת, גם. הדעת שלי הייתה מוסחת," אמרתי, מובכת, כי נזכרתי בפעם הקודמת שראינו אחד את השני ואיך שהוא התחיל לספר לי על הבעיות שלו, אבל אז עזבתי.

"יש כאן הרבה תזוזה," הוא ציין והסתכלתי לצדדים, תוהה למה הוא עדיין עומד מלפני והוא לא עזב עדיין. "זה בגלל המסיבה?"

"כן, כולנו עובדים מאוד קשה בשביל שזה יהיה מושלם," עניתי בצורה הכי טובה שעובד יכול לענות.

"נחמד. זה נשמע כאילו זה הולך להיות גדול ומרשים. עובדים מגיעים גם?" הוא שאל אחר כך והנהנתי. "את תלכי?"

לשנייה הסתכלתי עליו מורשמת, אבל אז התנערתי מהשוק ונענעתי את ראשי. "לא, יש לי המון עבודה. אני אהיה מאחורה, אני מניחה," זו התשובה שלי והוא הנהנן בהבנה.

"טוב, זה חבל." הרמתי את הגבה שלי והוא הסמיק. "אני מתכוון, את הולכת להפסיד אירוע מאוד נחמד."

"זה שום דבר. יש אחד כל שנה, אני רגילה לזה," עניתי, מושכת בכתפיי והוא גירד את העורף שלו בלחץ. " טוב, אני-"

Call Me Ella ➳ HoranWhere stories live. Discover now