תהנו מהפרק !
יש הודעה בסופו ;)
--
"אני אהיה חבר שלך,"
חשב הארו שוב ושוב בראשו, מביט בלואי במבט מעט מופתע בגלל המהירות שלו.
אבל אז הוא מסיט את מבטו וממשיך להביט בפרח שבידו.
"אתה לא מדבר ממש הא?" לואי שאל, והארי הניד בראשו, מסובב בשתי אצבעותיו האמצעיות את הפרח שלואי הביא לו.
בנתיים לואי מקווה לעצמו שהארי לא מדבר הרבה בכללי, ולא בגלל לואי.
אבל במקום לשאול, הוא פשוט אומר לו,"אתה יכול לדבר איתי כמה שאתה רוצה, אתה יודע?"
"אוקיי," הארי ענה בפשטות.
לואי פשוט חייך, בגלל שכרגע הוא הכיר לעצמו חבר חדש, למרות שהוא לא מדבר הרבה.
"אני אוהב את הפיג'מה שלך," הארי אמר בשקט.
זו הפעם הראשונה שהארי דיבר על משהו שקשור ללואי, ולואי לא יכל לעשות כלום מלבד לחייך.
"באמת? תודה! גם אני!"
זו הפיג'מה האהובה עליו, והעובדה שהארי אוהב אותה גורמת לו להרגיש מיוחד.
"הארי! הגיע הזמן לבוא הביתה, בוא!" לואי שמע קול שנשמע דיי עצבני כמו אימא שלו כשהיא צועקת עליו.
כשהוא מביט לכיוון של הקול, הוא רואה אישה, שנראית נחמד. ידה הימנית על מותנה והיא מביטה ישירות אליהם.
הארי נעמד ישר, ומתחיל ללכת לכיוון האישה.
לואי לא אמר שום דבר, אבל פתאום שמע את קולו של הארי שמסתובב אליו ואומר, "תודה על הפרחים, לואי!"
לואי נפנף אליו לשלום, והארי חייך אליו חיוך ידודותי.
לואי רץ בחזרה לביתו, מבין שעוד כמה דקות הוריו ואחותו יחזרו.
כשהם מגיעים, ג'ואהנה מביטה בלואי בצורה מוזרה כשהיא רואה שהוא כל כך שמח, אבל מחייכת כשהוא מסביר לה שהכיר חבר חדש ששמו הארי.
היא עוד יותר שמחה כשהוא מסביר לה שהוא גר ממול, כך שיכולו להיות חברים דיי קרובים.
היא לא התעצבנה על שלואי יצא מהבית, אלא שמחה על שהכיר חברים. אבל, כמובן, כמו כל אימה, הזכירה לו מה היו הסיכונים במעשיו.
"אני יודע אימא.." לואי רטן, אבל חייך בסוף.
~~
בימים הראשונים של בית הספר, לואי נמצא הרבה בגן המשחקים, מחכה להארי.
ביום הראשון, לואי ממש התלהב מהעובדה שאולי הארי יהיה איתו בבית הספר, ולא יכל לחכות להכירו לכל הכיתה.
לצערו הרב, הארי לא נמצא איתו באותו בית ספר, וכששאל אותו באיזה בית ספר הוא נמצא, הארי ענה בפשטות, "בבית."
לואי לא ממש הבין, והיה מעט מבולבל מהתשובה.
הארי הסביר לו שהוא לומד בבית, ועושה את השיעורים בבית, ועיניו של לואי נפערו.
כשהוא חזר הביתה, הוא רץ לספר לאימו על העניין, וביקש גם ללמוד בבית יחד עם הארי.
ג'והאנה צחקה בהתחלה, אבל הסבירה ללואי שכל אחד והדעות שלו, ואצלהם זה לא יעבוד ככה והוא צריך ללכת לבית הספר.
הארי לומד בבית, בגלל שכנראה הסביר להוריו שהוא מתקשה מבחינה חברתית, ולא יהיה לו של להשתלב בכיתה עמוסת ילדים.
בשביל הוריו זה לא היה משנה כל כך, העיקר שלמד. וחוץ מזה, כך יכלו להשגיח עליו יותר טוב, ולא הצטרכו לאסוף אותו מבית הספר כל יום.
בנוסף, כסף לא היה הבעיה.
לואי ראה את הוריו של לואי רק פעמיים, ואת אימו שלוש פעמים מאז שפגש את הארי.
הוא לא אהב אותם, וחשב שאולי זה בגלל הדרך שבה הם מדברים עם הארי.
זה לא כמו אימו, שמדברת איתו ברוך ובנעימות.
חוץ מזה, הם כנראה גם לא כל כך מחבבים את לואי, בגלל שבכל שלושת הפעמים שבהם ראה את אימו של הארי וביקש להכנס לביתו, היא לא אישרה.
הם לא ממש רוצים את לואי בביתם, אבל הוא לא יכול ממש להוכיח את זה.
הארי גם בחיים לא הזמין אותו.
אבל דברים כאלו לא יכולים לעצור שתי ילדים מלהיות ביחד.
זו לא הפתעה שלואי הוא זה שמציע הכל, שיפגשו או שילכו למקומות.
הם יושבים הרבה ביחד בקצה המדרכה, מול הבית של הארי, ומדברים. אבל כשהם לא מדברים, הם בעיקר מתבוננים בפרחים.
לואי לא ילד של פרחים. הוא ילד של ריצה, משחקים והרבה רעש, בעוד שהארי בדיוק ההפך ממנו.
אבל ללואי.. בוא נגיד, לא ממש אכפת.
---
מקווה שאהבתם עד עכשיו!
אני ממש ממש רוצה שתשתתפו יותר בפאנפיק, כי בתכלס הוא שלכם, אז תגיבו יותר, ותהיו יותר פעילים :)
מה חשבתם על הפרק של היום?
בכל מקרה, בכל פרק אעשה מין שאלת פרק כזו, ותצטרכו לענות עליה, בשביל לקבל את הפרק הבא.
המטה של הפרק הזה היא שלוש תגובות על שאלת הפרק :)
שאלת הפרק :
מה אתם יותר? כמו לואי, אלה שעושים הרבה רעש ותמיד נמצאים במרכז העניינים, או שאתם כמו הארי יותר, שקטים ומופנמים?
אוהבת אתכם מלא מלא !
תגובות, הצבעות, הודעות וחפירות!
נשיקות :****
YOU ARE READING
Lost Memories - l.s // זכרונות אבודים - לארי
Fanfic"What's a soulmate?" "מה זה חבר נפש?" ♡♡♡
