הייתי האדם המאושר ביותר עלי אדמות. ליאה הייתה בת הזוג המושלמת. כשהבאתי אותה הביתה כמה ימים אחרי שנהיינו חברים רישמית, היא הפכה לחלק מהמשפחה שלי בין רגע. היא שיחקה עם אחיי כדורגל וסיפרה לאחותי סיפורים. "לולו?" היא חייכה בשעשוע כששמעה את שם החיבה שמיקה המציאה לי. אפילו בשכונה היא הצליחה להפיג במהירות את החשדות בה והאנשים התחברו אליה בקלות.
היא צחקה עם כולם, הקשיבה להם ועזרה כשמישהו היה זקוק.
אבל מה שהיה חשוב הוא שהיא אהבה אותי. בילינו כל רגע פנוי ביחד וכל דקה בחברתה הייתה מלאת אור.
אבל אז כמו כל דבר טוב, ליאה הייתה צריכה לעבור למקום אחר.
הבטחנו זה לזו להשאר בקשר והיא אמרה שתבוא לבקר כשתוכל.
הייתי אבוד בלעדיה. השיגרה נראתה לי אפורה יותר מתמיד והחיות שליאה הכניסה לחיי חסרה לי. התגעגעתי לחיוך שלה, לצחוקה המתגלגל ולעיניים שנצצו בשובבות. התגעגעתי לשלווה שהיא השרתה עליי, לחיובוקים החמים שלה ולמילות האהבה שהיא הייתה לוחשת באוזני.
דברנו מידי כמה ימים בטלפון והיא הגיע לביקור פעם בחודש. היא אמרה להוריה שהיא מתגעגעת לחברות אך בילתה את כל זמנה בעיר בביתי. הוריה לא ידעו על קיומי. ליאה טענה שאין טעם להפוך עליהם את עולמם ולי לא נותרו יותר מידי ברירות.
כעבור חצי שנה ליאה חזרה. האושר חזר לתפוס מקום של קביעות בחיי. אבל דווקא אז שנראה שהכל הסתדר, אבא של ליאה גילה שהיא מאוהבת בבחור פשוט משכונה עניה למודת סבל ופשע. אביה כעס כל כך ואיים שאם היא לא תעזוב אותי ותמנע כל קשר עימי, הוא יפסיק להכיר בה כבתו.
הנהרות שנשפכו מעיניה של ליאה לא עזרו לרכך את ליבו ובאחד הלילות ליאה הופיעה בפתח ביתי עם תיק קטן ועיניים מלאות בכאב. ליאה בכתה לילה שלם והתקשתה להתגבר על הפרידה מהוריה. היא לא עזבה את הספה במשך ימים והדבר היחיד שלבשה היה פיג'מה. לימודיה בקולג' הופסקו באין מממן וחוסר המעש רק הרעה עימה וגרר אותה עמוק יותר לתוך העצב והדיכאון.
נמענתי מלספר לה על כך שאביה חיפש אותי וניסה כל איום אפשרי על מנת להרחיק אותי מבתו. ניסיתי להסביר לו שליאה היא אדם בוגר ועצמאי ואם היא תרצה לעזוב אני לא אמנע זאת ממנה אך הוא היה אטום וסירב להקשיב לי. הוא היה בטוח שהשפעתי על ליאה לרעה בדרך כלשהיא ושאני חייב לגרום לה לצאת מחיי.
אחרי שבוע שלם שליאה התאבלה על הוריה החלטתי לשים לזה סוף. המצב בבית באותו שבוע לא היה מזהיר. פותרתי מתליית המודעות ומכיוון שהייתי עסוק בתמיכה בליאה, לא יכולתי להפגש עם סם ולעשות פריצות. למרות כל זאת יצאתי אל הגלידריה השכונתית וקניתי קרטון מלא בגלידה בטעמים שונים. לאחר מכן עברתי אצל דון והוא סידר לי סרט רומנטי וקיטשי בדיוק כמו שליאה אוהבת וחזרתי הביתה. סגרתי את החלון הגדול בסלון, הקרנתי את הסרט על מחשב שדון השאיל לי, הגשתי לליאה כפית ואת קרטון הגלידה. ליאה חייכה לעברי וכעבור שניות אחדות היא התכרבלה בי ואני עטפתי אותה בחיבוק גדול. כשהסרט נגמר שיכנעתי אותה להחליף בגדים ולקחתי אותה למגרש שהיא נטשה בשבוע האחרון. הכרחתי אותה להתאמן על הסקייטבורד שלי וחיוך תפס את מקומו של העצב בפניה.
♡♡♡
"אני אוהבת אותך לוק" ליאה לחשה באוזני כששכבנו באחד הלילות במגרש הסקייטבורד "אני לא רוצה שתסתכן. אם תתפס ויקחו אותך ממני, מה אעשה בלעדיך?". זאת הייתה הפעם הראשונה ששתפתי אותה בעבודות עם סם. כמובן שהיא לא אהבה את הרעיון אבל הסברתי לה שזה מקור ההכנסה היחיד שלי כרגע.
"אולי נלך מכאן?" היא הציעה לפתע והרמתי גבה לעברה בשאלה. "נלך הרחק מכאן. ישנה עיר מדהימה על יד הים. נוכל לגור שם, למצוא עבודה ונשלח כסף משם". משכתי אותה אל חזי ותהיתי עד כמה ההצעה שלה רצינית. כעבור מספר דקות היא הרימה את ראשה אליי במבט מלא תקווה. "את רצינית?" שאלתי "בוודאי!". אחרי כמה שניות היא הוסיפה בחיוך "זה יכול להיות נחמד. תתאר לעצמך שנינו. רחוק. לבד. אולי אפילו נעבוד ביחד ואולי נצליח לשפר את ההכנסה באופן משמעותי."
הרמתי את עיניי אל עבר הכוכבים והרהרתי בהצעתה. זה באמת יכול להיות נחמד. "אוקיי. נסגור את כל העניינים בבוקר" ליאה חייכה חיוך גדול ונשקה לשפתיי באהבה. הצמדתי אותה אליי חזק כל כך והעמקתי את הנשיקה עד ששנינו התנשפנו.
♡♡♡
היי כולםם איזה כיף לראות שקוראים את הסיפור! תודה על הדירוגים והתגובות מידי פעם, ממש כיף לקבל פידבק.
גם אם לא אהבתם/ן משהו אשמח להשתפר.
אני משתדלת שקצב העלאות יהיה מהיר ככל האפשר, בעיקרון הסיפור כמעט מוכן (הוא לא ארוך) אבל ההגיה לוקחת קצת זמן כי אני גרועה בזה חח
שיהיה חג שמח לכולנו 😊
YOU ARE READING
memories of love
Romanceלא כולם זוכים לאהבה אמיתית. אבל ללוק היא הגיעה ובגדול. האישה המושלמת שאהבה אותו יותר מכל. ואז בא הגורל ולקח לו אותה.
