פרק 11

47 2 0
                                    

והנה זה הגיע!
תהנו :)

♡♡♡

כשאתה גדל בשכונת עוני אתה לומד מהר מאד להתגבר על הפחדים שלך. כל שעה מאלצת אותך להתמודד עם אתגרים חדשים כמו ביריונים, שודדים, צרחות של ילדים מוכים או במקרים מסויים צרחות של עצמך. אבל גם זה לא מכין אותך לרגע בו אתה מחכה לתשובה אחרי שהצעת נישואין, סמטה חשוכה וחבורה של מוכרי סמים עצבנים בקצה נראים כמו משחק ילדים.

ליאה הייתה המומה אבל אז פניה הוארו והיא קפצה עליי וכרכה את זרועותיה סביב צווארי. "כן!" היא לחשה בעיניים נוצצות וחיוך רחב וזה הספיק לי. ריסקתי את שפתיי על שפתיה והתנשקנו בתשוקה.

למחרת ליאה השוויצה בטבעת ואדם הודה שאין תירוץ טוב מאלו שהבאתי לו. הוא קנה בירות לכולם בארוחת הצהריים ואפילו דאג לאחת ללא אלכוהול בשביל ליאה. כולם צעקו והתרגשו ולרגע הרגשנו כמו משפחה אחת גדולה. אבל לכל דבר יש סוף ובאותו סופ"ש נסנענו ליאה ואני את כל הדרך חזרה הביתה בפעם השניה מאז עברנו לעיר המרוחקת כדי להודיע את הבשורות למשפחותינו.

ליאה הלכה לבדה לבית הוריה. היא מעולם לא שיתפה אותי בתוכן הפגישה אך בסופה היא הצליחה לרכך מעט את לב הוריה. הם הסכימו לפגוש אותי. רק לפעם אחת. רק כדי לדעת מי נדחף לחיי ביתם בגסות והשתלט עליהם. לא מלחיץ בכלל. לא משהו שאי אפשר להתמודד איתו. בקטנה.

בשעת ערב מוקדמת ובדיוק בשעה היעודה, עמדנו ליאה ואני מחוץ לדלת הגדולה לחוצים ומתוחים. היא ניסתה לחייך אלי ולומר שהכל יהיה טוב אבל החשש שניבט מעיניה סתר את התקווה הזאת. במבט לאחור, כל הלחץ היה לשווא. הוריה התנהגו בנימוס והדבר הכי גרוע שעשו היה להדגיש את הפאר והעליונות שלהם מולי. לא משהו שלא יצא לי להתקל בחיים. ממש לפני שהלכנו אביה קרא לי לשיחה בארבע עיניים בחצר. הוא ניחש שלא סיפרתי לליאה אודות הפעם הראשונה שנפגשנו וביקש שלא אספר לה על כך לעולם. זה היה הדבר היחיד שהסכמתי איתו עליו.

בסופו של דבר חזרנו לדירתנו מרוצים וההכנות לחתונה החלו במלוא המרץ.

♡♡♡

"אח שלי, אתה בטוח?" דון שאל אותי רגע לפני שצעדתי אל עבר חופתי. הרמתי את ידיי ביאוש ושאלתי את עצמי בפעם האלף האם זאת הייתה בחירה נכונה לקחת את דון לשושבין. "אוקיי אוקיי מצטער" הוא התנצל ושתה את כל תכולת המשקה שהחזיק ביד. ליאה הייתה יפיפיה כל כך בשמלה לבנה. הבטן הקטנטנה שביצבצה לה אומנם הרסה לה את כל מצב הרוח בבוקר אך בעיניי היא רק הוסיפה למראה האלוהי שלה. היא נראתה זוהרת כל כך וגרמה ללב שלי לפרפר רק מהמחשבה שהיא עומדת להיות שלי לנצח.

כשהגיע העת, צעדתי לעברה מביט בעיניה וכל שאר העולם נמחק. דמעה של אושר זלגה על לחיי ברגע שהיא אמרה "איי דו" וליאה מחתה אותה בנשיקותיה המתוקות.

memories of loveWhere stories live. Discover now