לא מהעולם הזה || out of this world

פרק שני- שינוי.

פרק שני - שינוי.

·המשך פלאשבאק·
עד אותו רגע הייתי הילדה הזאת שאף אחד לא מכיר. אפילו "חנונית" לא קראו לי כי פשוט אף אחד לא ידע מי אני. לא היה לי אף אחד. לא חברים לא אנשים שיאמינו בי ובקושי משפחה.
אבא שלי כבר עזב את הבית בגלל שנולדתי.
אני לא אומרת את זה סתם רק בגלל שככה אני מרגישה, מן תחושת אשמה, אלא בגלל שביום שבו נולדתי הוא נעלם. אמא שלי לא רצתה לוותר עליי ואבא רצה הפלה... אני מניחה שכבר הבנתם.
אמא שלי כבר לא חזרה להיות מי שהיא הייתה. אומנם לא הכרתי אותה לפניי שנולדתי אבל תמיד המשפחה שלה שנאו אותי כאילו אני הייתי הסיבה שבגללה היא השתנתה כל כך. אפילו היא עצמה שונאת אותי, זה נפלט לה יום אחד באמצע וויכוח. אבל זה לא החלק החשוב.
הנקודה היא, שהדבר היחיד שגרם לי לרצות לקום בבוקר היה אסטרונומיה. זה נשמע מגוחך.. אבל זה מה שהיה. הדבר היחיד שאהבתי. לא היה הרבה כסף לבגדים חדשים, לבתיי מלון ומסעדות, אף פעם לא חוויתי "ריגושים" כאלה ואחרים. לכן לא יכולתי גם לאהוב את זה-לא חוויתי את זה.
מאותו יום שהיה ועודו היום הגרוע בחיי החלטתי שאני צריכה שינוי.
לא היה לי מה להפסיד- הריי אין לי כלום.
החלטתי שמאותו יום אני שוכחת את הילדה הבישנית שמעולם לא פתחה את הפה, שלא עשתה משהו רע חוץ מעצם קיומה. אני עדיין לא יודעת אם מה שעשיתי היה נכון. הריי אומרים שאם מה שעשית לא היה נעשה, לא היית מי שאתה היום. ואולי זה נכון? אולי אם לא הייתי משתנה ה"נבואה" של המורה שלי הייתה מתגשמת.
בכל אופן החלטתי שאני משקיעה. החלטתי שאני יגיע לאנשהו בחיים שלי. שאני לא אשאר שקופה. השקעתי בלימודים שלי. אומנם לא הייתי מצטיינת אבל גם 80 ו75 הספיקו לי לעומת 0. החלטתי שאני אטפח את עצמי. סוף סוף הבנתי מה זה מסקרה ואודם. לא היה לי את הכסף לכל הדברים האלה אז יצאתי בלילה לעבוד בתחנת דלק. אם אמא שלי הייתה יודעת על זה היה הייתה מכריחה אותי לעבוד ממזמן ולוקחת את הכסף לעצמה.
החלטתי שאני סוף סןף אשיג חברים. או לפחות אחת.  והכי חשוב: המטרה שלי הייתה שבסוף שנה, בנשף הסיום, יהיה לי מישהו להיות איתו. לא חייב בן זוג אפילו חברה, אבל שאני לא אהיה לבד. כל מה שהייתי צריכה זה שינוי. שינוי אחד קטן יכול לגרום לדברים גדולים לקרות... ואכן, זה מה שקרה.

לא לשכוח לפרגן ולהגיבבב!! אוהבתת המון❤ אני יכלה מחר פרק חדש בסביבות חמש💋