לא מהעולם הזה || out of this world

פרק חמישי- האודישנים

פרק חמישי- האודישנים
·המשך שנת 2007·

(אני אשן.... קצת....💤)
~רינג רינג רינגגגג!!!!! רינג רינג רינגגגג!!! ~
אוףף! אני שונאת לקום בגלל שמישהו מתקשר. זאת הייתה נוי.
"מה את רוצה?" שאלתי
"אממ אני לא יודעת.. אולי שתזיזי את התחת שלך לכיון הבית ספר? את מודעת לזה שהשעה 12:00?! " צעקה עליי נוי.
"מהההה?" שאלתי בעודי בודקת את השעון כדיי לראות שזה לא חלום.
"האודישנים ב12 לא? זאת אומרת עכשיו!" המשיכה נוי בדבריה.
"שיט! שכחתי לגמריי מהאודישנים האלה! אני רצה להתלבש ובאה" ומייד סגרתי את הטלפון ורצתי לארון. התלבשתי, עפתי מהבית לא היה לי זמן להכניס את הספרים והאוכל לתיק אחזתי אותם בידי בדרכי לאולם הספורט- שם יערכו את האודישנים. אך בלי לשים לב נתקלתי איש גבוה בעל גקט עור ומבט של "ילד רע כזה", לא הספקתי להסתכל על פניו יותר מדיי ומיד כל הספרים עפו! אני מודה שציפיתי לסליחה לא ראיתי אותך או משהו כזה אבל הוא התחיל לצעוק עליי!
"תסתכלי לאן שאת הולכת טיפשה!" אמר הבחור והלך.
"את צריכה עזרה?" ניגש אליי מישהו אחר.
"האמת שעזרה לא תזיק לי" אמרתי מתאפקת לא לפרוץ בבכי כמו ילדה קטנה. אוליי בגלצ ההתרגשות מהאודישנים... לא יודעת.
"טום?" שאלתי
"ליה!" ענה טום וחיבק אותי.
"אני מקווה שזה לא יהיה מביך אחריי ש.." אמר טום ולא הספיק לסיים את משפטו.
"ממש לא! היה לנו רגע, היינו עייפים לא בדיוק מרוכזים במה שאנחנו עושים.. ושום דבר לא קרה!" אמרתי בהכחשה .
"מה את עושה פה? " שאל טום
"אני לומדת כאן..אני בדרך לאודישנים. אבל רגע מה אתה עושה פה? חשבתי שאתה לומד באיזה בית ספר יוקרתי או משהו כזה..." אמרתי.
"ששששש!" צעק טום.
"אף אחד לא יודע ש.. שאני לא בדיוק ממוצע מבחינה כלכלית.. אוקיי? ואני גם פה כי אני בוחן לאודישנים של השירה! גם אני לומד פה איך זה שאני לא מכיר אותך..?" שאל טום.
"הרבה לא מכירים אותי " אמרתי וחייכתי אליו.
"ליה? יש כאן ליה גל?
"זה הסימן שלי" אמרתי לטום ועליתי אל הבמה.
טום התיישב באחד כיסאות השופטים, ומהרגע שהתחלתי לשיר לא הורדתי את העיניים שלי ממנו ומהחיוך הממיס שלו! הוא הסתכל בעיניים שלי וחייך חיוך ענק מאוזן לאוזן. יכולתי לראות את נוי בקהל. הסתכלתי עליה והרגשתי שהיא גאה בי לא יודעת להסביר.
"טוב תודה" קטעה אותי אחת השופטות ורצתי לנוי.
"הייתי בסדר?" שאלתי מזיעה.
"היית מושלמת!!!" צעקה נוי.
"ששששששש מאחוריי הקלעים" צעקה השופטת הקשוחה והמקומטת שלנו.
"חחחח טוב בואי נרוץ חזרה לכיתה"
חזרה להווה
"ליה הכל בסדר? " שאל שוהם
"בסוף אני אהיה" אמרתי בעודי מתבוננת בעיניו הירוקות ואחזתי בידו חזק.

סליחה שהפרקים ממש קצרים אבל זו רק ההתחלה אז תמשיכו לדרג ולהגיב כמה שיותררר! כרגע זה לא כל כך מעניין אבל בהמשך זה יהיה יותר מסובך ומפתיע ומלא בטוויסטיםםם!!

נ.ב תודה ענקית לחברה ממש טובה שלי שגם כותבת בוואטפד (ילדת רחוב - wild girl) אז רוצו לקרוא!!!❤ SivanBinyamin