Awkward beat

פרק 7

לפני הכל, בואו נבהיר כמה דברים.

זה לא פיץ', זה פיץ. זה לא peach כמו אפרסק, זה פיץ כמו Fitz שזה בעצם הקיצור של השם משפחה שלה - פיצפטריק.

עכשיו כשהכל מובן, אפשר לחזור לפרק.

תהנווווווווו (:

ותגיבו! אבל תגובות מעניינות. 

פרק 7.

באוניברסיטת פרדריק הבארד, הדרך הטובה ביותר למשוך סטודנטים לחדר הכושר שבמרכז הבילוי היא לכלול בתוכו דוכני אוכל כדי שהתלמידים יוכלו להסתער עליהם לאחר כמה דקות של קרדיו ומשקולות. לא הייתי בדיוק אחת שהולכת לחדר כושר, יחד עם הלימודים, העבודה, וחוסר ההתעניינות הכללי שלי בפעילות גופנית – אבל אחרי סוף שבוע של הצלחה מזערית עם זאין ואירוע נוסף שנקבע לשבת הקרובה, הייתה לי השראה.

הלכתי עם הארי ונייל בוקר אחד בין השיעורים. הם הרימו משקולות מול מראה, מה שתמיד נראה לי די נרקיסיסטי, בזמן שאני פידלתי על אופניים נייחות ודפדפתי במגזין אופנה. לאחר מכן, נייל ואני הכרחנו את הארי לחכות איתנו בתור לשייק פירות, בזמן שהארי, כשתיק האימונים תלוי מעל כתפו, הסתמס בטירוף עם אחד מחברי קבוצת הפרויקט שהוא עבד עליו.

"מצאתי פארק אדיר בסוף שבוע הזה," נייל סיפר לי. "הוא לא רחוק, ממש מחוץ לעיר. התמסטלתי שם בטירוף."

נתתי לו מבט, מוטרד ולא מורשם בו בזמן. "לבד?"

"לא," הוא ענה, נותן לי מכה שובבה על הכתף. "עם חברי הקולנוע שלי. אבל זה בסדר, כי אמרתי דיבס על הפארק."

"בשביל...?"

"בשביל הצילומים של הסרט שלי. זוכרת, זה שאת מככבת בו?"

"כמובן," אמרתי, חיוך נמשך על שפתיי. "יש לך אמונה ביכולות המשחק שלי שוב?"

"לא בדיוק," הוא אמר במשיכת כתפיים. עכשיו היה תורי לתת לו מכה. הוא צחק. "אני מניח שיהיו לי עוד כמה הזדמנויות לבחון אותך פה ושם לפני הצילומים. היי, הנה זאין עכשיו – בא לך לשחק קצת?"

נייל הסתכל מעבר לכתפי כדי לאשר את החשד והצביע על הדלתות של מרכז הבילוי. זאין בדיוק נכנס, קפה ביד אחת, פלאפון בשנייה, תיק על כתפיו.

"אוי, אלוהים," נשמתי, נבוכה, מודעת לעצמי ומבולבלת לחלוטין.

"כדאי לי לקחת תות בננה או תערובת פירות אקזוטיים?" נייל שאל, דעתו מוסחת מהנושא כמעט במיידית.