פרק 5

148 10 1
                                    

"דברי אליי, מה קרה?" שאל אנדרו ונאנחתי בשקט "אני לא רוצה שתפצע כמו שקייטלין אמרה לי ללא הפסקה על המלחמה שעברה" מלמלתי "אל תקשיבי לה, אני מאומן ואני יודע להגן על עצמי טוב מאוד" אמר וליטף את אף הסוס, מסתובבת אליו ומעבירה את ידי על חזהו "מתי אתה נשלח לשמה?" שאלתי במבט מושפל "ריברה ביקשה שאגיע אלייה לדבר על המלחמה, המכתב לא נתן מספיק פרטים" ענה ואמרתי במהירות "אני באה איתך" אנדרו הניד בראשו "את לא,  פעם קודמת נחטפת ונקשרת לעץ- תישארי כאן" ונאנחתי לאחר תשובתו "אני לא סומכת עלייה אבל, היא ראתה אותך איתי ואני פוחדת שהיא תעשה לך משהו" ואנדרו צחק מהסברי, מצביע על חרבו "את באמת לא מכירה אותי ואת הלחימה שלי" חייך מרוצה וחייכתי במבוכה, הוא משך אותי אלייו "בואי נסיים את מה שהתחלנו" אמר וקירב את פניו אליי ונישקתי אותו ברכות. עטפתי את ידיי סביב צווארו והוא ליטף את מותניי, מחזיק בי בעדינות וחיוך היה לי בעד הנשיקה "אני באורווה עם כותונת ומגפיים עם בחור מדהים..זה חלום פרוע?" צחקתי "זוהי רק ההתחלה" אמר צוחק והרים אותי, לוקח אותי לחדר במהירותוסגרתי אחריינו את הדלת ונישקתי אותו בלהט הרגע, זורקת את המגפיים המלוכלכות מאחוריי, אנדרו נשק לצווארי וידיו מרפרפות על גופי, עוצמת עיניים. 

____________________________________

 "אתה יודע.. אתה הראשון שלי" צחקתי שוכבת בחיקו "את זה ראיתי" אמר וליטף את שיערי "אני יודעת אבל רק שתדע שזה היה .. אממ.. טוב" חייכתי מציירת עם אצבעי על חזהו והוא רק חייך ונושק לראשי "את רוצה לצאת לשוק לקנות לך בגדים או דברים שאת צריכה?" שאל והנדתי בראשי "אל תבזבז עליי, יש לי פה קצת כסף שהבאתי איתי" אמרתי והוא קפץ מן המיטה, מתלבש "מאוחר מידי נסיכה" אמר וחייכתי, העקשנות כמו שלו.. "אני קונה ואת נהנת" המשיך ואמר וקמתי גם באי חשק, מתלבשת "העקשנות שלך היא משהו מיוחד" חייכתי, כמו אבי. שמתי שמלה כחולה שהייתה לי ואספתי את שיערי בחתיכת בד לזנב סוס.

"דלנור ריי, מה שלומך?" שאל אנדרו כשנכנסנו לחנותו של ריי, אנדרו מחבק את מותני מעט "אנדרו בני !" קרא לו בשמחה קיי "מה הגעת לקנות היום ומי זו הנערה המרהיבה הזו?" שאל במרץ וחייכתי "שמי ניקס" השבתי "מהממלכה השנייה" השלים אנדרו וחייך "הוו יקירתי את טעם בגדייך אני מכיר מצויין!" 'קרא בשמחה ונכנס למרתף החנות, חוזר ובידו שמלה אדומה, שניים כחולות ועוד כמה צהובות עם זריי פרחים, רץ ומביא נעליים תואמות "תמדדי נערתי" חיקה אנדרו כשלחש לאוזני והתיישב בצד, לקחתי את השמלות ונכנסתי לארון מדידה הצר מעץ, מודדת את הצהובה קודם שהייתה נפוחה מעט, לא יותר מידי ונוצצת כמו שמש ביום בהיר "איך?" חייכתי מביטה באנדרו "מדהימה !" צעק ריי בהתלהבות ומחא כפיים לעצמו אנדרו חייך בשובבות "יפהפייה, אבל אני מעדיף אותך בלי שמלה בכלל" צחקתי מובכת לנוכח מילותיו ונוכחותו של ריי "אנדרו !" הערתי ונכנסתי חזרה, מניחה אותה בצד לקנייה וכך המשכנו, שמלות שאינן התאימו לי זו אחרי זו עד שמדדתי שמלה כחולה יפהפייה, מחוך בתוכה ותפוחה מעט, יוצאת לאנדרו שפיו נפער, מתרומם ממקומו והולך לעברי "אם לא נקנה אותה אין טעם לחיי" אמר ומעביר את מבטו עליי "את נראת..ואוו" מלמל וחייכתי חוזרת אל התא מדידה ושמה את הישנה, יוצאת ומשלמת לפני שהוא ישלם "עקשן" שמתי את השמלות בשק מיוחד  "עקשן מאוד" חייך והבטתי בו בחשד. הוא חיבק את מותניי והנחתי את ראשי על כתפו "אני לא רוצה שתלך, אני פוחדת" מלמלתי "אני לא רוצה ללכת אך אני מוכרח ואת צריכה לבטוח בי ניקס" נשק לראשי ונאנחתי בשקט "שני קלחי תירס" ביקש מהמוכר שעברנו לידו ושילם מראש שלא אעשה תעלול כמו מקודם "אני בוטחת בך" לקחתי אחד שהגיש לי ונגסתי בו. כמעט ולא אכלתי דברים כאלו רק אוכל מלכותי.. הלוואי.. יותר מרק למשך שנים. "בואי אחריי" אמר ולקח אותי אחרייו והגענו לגבעה מלאה בפרחים "וואו" מלמלתי מן היופי ושלל הצבעים שהיו שם "גם עקשן וגם רומנטי" העברתי את ידי בשיערו ונישקתי אותו "איתך אני מרגיש אחר פשוט" אמר אנדרו וחיבק אותי, נשכבים על הדשא הרך בתוך מעגל הפרחים "אני מרגישה חיה יותר" הבטתי בו "אני שמח" השיב וכמה דקות לאחר מכן צל כבד נוצר מעליינו, מביטים למעלה ושני שומרים חסונים הופיעו "המלכה ריברה מבקשת לראות אותך אדום אנדרו" אמרו בנוקשות ורישמיות והוא לא הספיק להתרומם וכבר תפסו אותו מזרועותיו, עוקרים אותו ממני ופערתי את עיניי בהפתעה, קמה במהירות "אבל זה מחר ! " קראתי מנסה לשחרר אותו מאחיזתם שהייתה קשה יותר מברזל  והם העיפו אותי בחוזקה על הקרקע, מחזיקים בו חזק עוד יותר וראיתי את מבטו הכאוב ובאותו רגע מבטי לקרקע נהיה עצוב , מרגישה אותם מתרחקים יותר ויותר אל האופק הרע.  

Reborn Love (book #2)Where stories live. Discover now