הלכתי לכפר , הוא היה מדוכא והאנשים העניים מבקשים אוכל . השפלתי מבט לא מסוגלת להביט בהם והלכתי לחנות התחפושות והשמלות,קונה בכספי הדל שהצלחתי לקחת מהמלכה קניתי שמלת סטרפלס לבנה יפהפייה , נצנצים פזורים מעט על חלקה העליון כמו גשם ובעלת החנות אלכסה בנדיבות איפרה אותי באודם אדמדם והברישה את שיערי הארוך. היא מכירה אותי מאז שהייתי ילדה קטנה, כשאבי היה בחיים והיה בא לכפר כל יום ביומו . אלכסה הבטיחה לשמור על סודי והתרגשתי להיות בנשף, זו הפעם הראשונה בחיי וכנראה גם האחרונה.
חשבתי על אנדרו ואם אספיק לדבר עימו שוב, לרקוד איתו וחשתי עדיין את מגע שפתיו על לחיי ואיך שהסמקתי כאשר עשה זאת. "חשבת על משהו נסיכתי?" חייכה אלכסה בשובבות מטפלת במסכה הלבנה שעיטרה את פניי כמו ברבור לבן וטהור, תמים ושלוו. "כן, לא חשוב" חייכתי מביטה במראה, אני נראת טוב וזו אולי רק הפעם השלישית שאני רואה את עצמי במראה.
************************************************************************
עמדתי בפתח הארמון ונשמתי עמוק. הנשף כבר החל ואני מאחרת , אסור לי למשוך תשומת לב- במיוחד לא לקחת אותה מן המלכה. שמעתי את המוזיקה האיטית ברקע לפתע ונכנסתי בחשש, מחזיקה בשמלתי הארוכה והתפוחה וצועדת בין הזוגות שרקדו. הכל היה מפואר ויפה, הקירות מהודרים, אורות בצבעים שונים וריחות האוכל המפתים ומשקאות משכרים.
ראיתי את אנדרו צועד לעברי בחיוך, איך הוא זיהה אותי? אבל זה לא שינה לי כי חיוך אוטומטי עלה על פניי "שלום לך יפהפייה" אמר ונשק לידי "שלום גם לך" הבטתי בו, הוא היה כולכך מהפנט במראהו . חליפה לבנה עם כמה פסים מתארים בזהוב. "השמלה הזו כול כך הולמת אותך, מדהימה" המשיך ואמר , מושך אותי לרקוד איתו את הריקוד האיטי "תפסיק להחמיא לי" צחקתי בשקט מסמיקה "אחמיא כמה שצריך" אמר והחזיק בגבי "פחדתי שלא תופיעי" אמר לאחר רגע והבטתי בעיניו המושכות "מקסימום היית רוקד עם עלמה יפה אחרת " אמרתי רואה את המלכה מביטה בנו, נושכת את שפתיי בחשש . "אני מעדיף איתך" משך אותי קרוב עוד יותר אליו ועדיין מביטה לעברה "אל תשימי לב לריברה, תהני כרגע" אמר והסטתי את מבטי אליו "אני חוששת ממה שיבוא אחר כך" הוא שילב את ידו על מותני "את רוקדת עם חייל, יש עליי תמיד כלי נשק מוחבאים, רק תרגעי ותהני" נאנחתי והנהנתי לבסוף ומניחה את ראשי על כתפו, מריחה את הריח הנעים הנודף ממנו.
המוזיקה נעצרה והוא משך אותי לשולחן משפחתו- זמן הארוחות. "זו אימי מישל ואחותי הקטנה קייטלין" הציג אותן וחייכתי "נעים להכיר" אמרתי וראיתי את המלכה מסמנת לי לבוא אלייה, פנייה מרוגזות ונוקשות "אני צריכה ללכת לצערי.עוד מעט אשוב" גימגמתי בחשש קל והלכתי במהירות לפני שהספקתי להתקדם יותר מידי אנדרו תפס בידי וסובב אותי לנשיקה מהירה. הייתי המומה מביטה בו כשהתנתקנו . נישקתי אותו חזרה עוד נשיקה קטנה והלכתי, מחזיקה בשמלתי כשחמימות שפתיו נותרה על שפתיי.
****************************************************************************
נכנסתי לחדר המלכה והיא הייתה איננה , הבטתי מסביב ולפתע חשתי מכה חזקה בגבי ופלטתי אנקת כאב והחלו לקשור בד סביב עיניי וידיי, מושכים אותי החוצה דרך דלת סודית מחדרה כנראה ושמעתי את קולה בראשי
"לכל דבר יש מחיר- במיוחד לבריחה"
האוויר הקריר בא על פניי ואז חנק של הכירכרה הנעולה ואחרי כמה זמן מצאתי את עצמי פוקחת עיניים לרווחה, קשורה לעץ עבה וזקן ביער, חלק מרוחק מאוד של היער. הבטתי ממולי בטישטוש ורואה את המשרת הנאמן שהיה לאבי אל מולי, לא שמה לב שבכלל לחיי רטובות מדמעות של כאב מגבי וחתכים מרגליי בעץ. "תשחרר אותי , בבקשה !" התחננתי והמשרת הביט בי בכאב אך הניד בראשו, נאנחתי ביאוש ומשפילה מבט , בקרוב תגיע בטח חיה שתטרוף אותי פה, או "היצור" הזה שריברה דיברה עליו, ברור. המשרת כבר סיים את מלאכתו והלך את הכירכרה, נוסע לעבר הארמון המרוחק חזרה. הקשר שהיה חבל חתך ופצע את ידיי וזה רק שרף וכאב עוד יותר כאשר ניסיתי להשתחרר בוכה אבל אז התייאשתי, והנחתי את ראשי לאחור יורדת לישיבה ונרדמת, מקווה שלא יכאב כשאמות.
התעוררתי בקול צעדות פרסות סוס שדהר להיכן שאני "הצילו !" צעקתי בגרון כואב "הצילו ! כאן!" היה חשוך עוד יותר ממקודם וקולות העורבים וציפורי טרף נשמעו מסביבי, מעל ראשי . "ניקס !" שמעתי את קריאת שמי מקול מוכר.. אנדרו "אני כאן !" צעקתי וראיתי אותו מהאפלה יורד מסוסו וניגש אליי עם פיגיון, חותך את הקשרים ומשפשפת את ידיי שהיו אדומות וחבולות כבר "איך ידעת שאני כאן? "
"כוחו של הפיגיון וחולשת המשרת" אמר ועטף את ידיי בפיסת בד מחליפתו , רטובה ומרח עלייה גם פרחי המרינוס, נושק למצחי קלות "אני שמח שאת בסדר ושלא ניגרם נזק רציני כמו שכבר הספיק לעלות למוחי" אמר והשפלתי את מבטי לידיי שהתעסקו בשלי "אנדרו..אממ..כדאי שתדע שאני.. " נשמתי עמוק "היא לא שמה אותי פה סתם.. אני .. הנסיכה שברחה, הבת של המלך ריצ'רד שמת בדיוק פה" מלמלתי מחכה לתגובתו.
YOU ARE READING
Reborn Love (book #2)
Romanceהיו הייתה פעם ממלכה לבנה וצחורה , הכל היה נעים ושמח. המלך ריצ'רד היה מלך , אדם אדיב וטוב, עוזר לממלכה להצליח ולשגשג ובזכות זה זכה באהדת עמו , אהבו והעריצו אותו . נולדה לו ילדה קטנה ששמה ניקס , בלטינית שמה היה שלג צחור.שיערה היה צחור כשלג , חיוורת כש...
