חיכיתי בחדר לבואו של אנדרו. מביטה בשמלה הכחולה שקנה לי וזוכרת את מבטו המופתע כאשר נלקח.הייתה לי תחושה רעה בבטן אך התעלמתי ממנה וקמתי מהמיטה הולכת מצד לצד. זו ריברה, בטוח משהו רע קורה ואותו הרע הדלת נפרצה בכוח וראיתי את אנדרו כועס וחששי במבטי "מה היא אמרה לך?" אמרתי בקול כולכך שקט שכמעט הייתה לחישה לעצמי, מרגישה את ליבי מתכווץ בכאב והוא התעלם, נושכת את שפתיי "היא רק הזכירה לי את מקומי ותפקידי בברור" אמר וזרק הכל לתוך מזוודות מארונו. "מה מקומך?" שאלתי במילמול ומקווה שזו לא החזית שאני חושבת עלייה. הוא סיים לארוז, סוגר ונועל את המזוודות. אנדרו הסתובב אליו ונשען על הארון מביט בי "סתם אחת" שיקר וראיתי עליו "רואים על פנייך ועל מבטך שאתה משקר לי" אמרתי ושמתי את ידיי על חזהו "האם זו חזית העימות?" שאלתי מתפללת שזו לא זו "קצין עילית 99 דרום" דיקלם והשפיל את מבטו, קוברת את פניי בחזהו ומרגישה את הדמעות באות "אף אחד כמעט לא חוזר משמה" התייפחתי "זה נורא" הוא חיבק אותי ונישק לראשי "אבל מישהו כן" אנדרו הרים את מבטי "המלך ריצ'רד" ציין וליטף את לחיי, מוחה דמעות שירדו "אבל הוא מת עכשיו , זה לא עוזר " הבכי שלי התחזק והשפלתי חזרה את מבטי . אני חייבת לעשות משהו, אני לא יכולה לאבד אותו. חיבוקו סביבי התחזק ושמעתי מאחוריי הדלת את אחותו ואימו מתייפחות גם הן ואנדרו הרים אותי והושיב אותי על מיטתו, נשכב לצידי "אני אחזור, מבטיח" אמר לי ונשכבתי לצידו גם כן, מביטה עמוק בעיניו "אני מקווה" אמרתי בקול רועד ורעיון על במוחי אך לא דיברתי . הוא נרדם ואני מניחה את ראשי על חזהו ואחריו אני נרדמת.
_____________________________________
סורי שזה קצר אבל הפרק הבא יהיה ארוך הרבה יותר ! :D
YOU ARE READING
Reborn Love (book #2)
Romanceהיו הייתה פעם ממלכה לבנה וצחורה , הכל היה נעים ושמח. המלך ריצ'רד היה מלך , אדם אדיב וטוב, עוזר לממלכה להצליח ולשגשג ובזכות זה זכה באהדת עמו , אהבו והעריצו אותו . נולדה לו ילדה קטנה ששמה ניקס , בלטינית שמה היה שלג צחור.שיערה היה צחור כשלג , חיוורת כש...
