אני אשמך לתגובות ושיפורים ^^
_______________________________
התעוררתי מוקדם בבוקר ואנדרו עדיין ישן וכששמתי לב פוקחת את עיניי ראיתי אותי ואותו מחובקים, ידיו סביב גופי וראשי בחיק צווארו. ניסיתי לא לזוז יותר מידי כדי לא להעירו ואחרי כמה זמן ראיתי שהתעורר וניסה להזיז את ידו הרדומה כנראה "בוקר טוב" אמר בחיוך כשהבחין בזה שאנחנו מחובקים "בוקר טוב" חייכתי גם כמותו והבטתי בו וקמה סוףסוף, מתמתחת.
אנדרו קם ולקח את מברשת השיער וסירק את שיערו מתקדם לעברי "איך ישנת? ומה קרה בלילה?" צחק בבלבול וצחקתי גם אני פותחת את תיקי שמילאתי לפני הבריחה, לוקחת את מסרקי ומסרקת את שיערי הלבן והארוך "מעולה, האמת?אין לי מושג" השבת י צוחקת ואנדרו הניח את מברשתו בצד, לוקח את שלי ומבריש את שיערי בעדינות "מה נעשה? אני יכולה להכין ארוחת בוקר" הצעתי "את יכולה, אך את לא" אמר בחיוך והמשיך "יש לנו עובדת משק בית עבור זה" שמעתי אותו מניח את המברשת בצד ומסובב אותי להביט בו והוא הביט בי "עקשן,פשוט כך" התקרבתי אליו קלות והוא קירב אותי גם כהוגן. שפתיו נלחצו נגד שלי וריפרפו בנעימות, כמעט עוצמת את עיניי בנעימות אחרי ההפתעה ולפתע הדלת נפתחנ "אנדרו בני, הארוחה מוכנ.." נעצרה אימו במבוכה "אוי סליחה" אמרה במהירות כשראתה ויצאה חיש מהר,בורחת לה לארוחה. הסמקתי קשות, מרגישה את חום לחיי ומשפילה מבט במבוכה "כדאי שנלך לארוחת בוקר" אמרתי ואנדרו הגניב לי נשיקה מהירה אחת, ללא בושה ומבוכה, נאנח ביאוש ומושך אותי למטה.
בשולחן ישבו אימו ואחותו, התיישבתי לידו במבוכה ואכלתי מעט ממה שהיה בצלחתי "אני מצטערת, זה לא יקרה שוב" גירדה אימו את ראשה מעט בבלבול "תאכלי, את נורא רזה" העירה וחייכתי קלות "זה בסדר, אני לא אחת שאוכלת הרבה" היא ליטפה את גבי וחזרה לנקות את שיש המטבח "קיבלת מכתב ירוק" אמרה בשקט קייטלין, עינייה כמעט דומעות ואנדרו פתח את עיניו בהפתעה "לא שוב !" קרא וחבט בשולחן עם אגרופו ואימו מוסרת לו את המכתב בשתיקה . אני כבר ידעתי את המשמעות של זה ונשכתי את שפתיי מביטה בצלחת, לא מעיזה להרים את מבטי וידעתי שהמלכה מתכננת מלחמה אך לא תיארתי לעצמי שעם הממלכה הזו תכרות ברית ותאלץ אותם גם "אני צריכה לצאת לנשום אוויר קצת" מלמלתי וניגבתי את פי במפית, קמה ויוצאת מן הבית. נשמתי עמוק את האוויר הקריר לראותיי ושמעתי קול מאחוריי, קייטלין "אבינו מת במלחמה כזו, בקודמת" העירה וכיסיתי את פניי נושמת עמוק, נשימות ארוכות ואיטיות ועושה כמו שאבי לימד אותי בלחימה, להירגע מלחץ וסופרת לאחור את נשימותיי "לא ידעתי שהיא תעשה מלחמה כזו שוב" מלמלתי אל קייטלין, אני חייבת לעצור את זה, בטח היא יודעת שברחתי עימו ולכן היא עושה זאת או משהו כיוון שסתם היא לא עושה את זה "ממלכת טרנסאם עושה נגדנו עקב אי תשלום ביהלומים והיא מכריחה אותנו לצאת במלחמה שלה איתה" אמרה בקול רועד "במלחמה הקודמת אנדרו חזר פצוע אנושות וכמעט נקטעה רגלו, אבי מת ואני אינני יודעת אם אוכל להתמודד עם כך שוב, עם עוד מוות" היא לא עוזרת לי, פשוט לא. הרגשתי דמעות זורמות על לחיי ומחיתי אותן במהירות "את יכולה לתת לי רגע *לבד& בבקשה?" הדגשתי במלמולי והיא נכנסה חזרה לבית. נאנחתי בשקט מנקה את פניי והולכת לאורווה קצת, מברישה את סוסו הלבן וטיפלתי בו היטב להסחת דעת, כמובן שמתי מגפיים לא להתלכלך והרגשתי ידיים על מותניי ושפתיים מרפרפות על אוזני קלות .
YOU ARE READING
Reborn Love (book #2)
Romanceהיו הייתה פעם ממלכה לבנה וצחורה , הכל היה נעים ושמח. המלך ריצ'רד היה מלך , אדם אדיב וטוב, עוזר לממלכה להצליח ולשגשג ובזכות זה זכה באהדת עמו , אהבו והעריצו אותו . נולדה לו ילדה קטנה ששמה ניקס , בלטינית שמה היה שלג צחור.שיערה היה צחור כשלג , חיוורת כש...
