חלק מסוף הפרק הקודם :
שנינו הלכנו לכיתה ונדפקנו שוב צחקנו והלכנו ביחד , הוא מאוד חמוד ...
לפחות משהו משמח ביום הזה.
~~~~
בשיעור הבא סטפן לא היה בכיתה משום מה .
כל השיעור חשבתי עליו על סטפן אפילו שלא רציתי אבל זה פשוט צף לי ורק עליו חשבתי .
בוני קרוליין וכל שאר חברי אחלו לי מזל טוב על יום הולדתי ה -18 , בשלב הזה לא כזה שמחתי מהמצב , אבל אני מרגישה שונה ..
אני פחות עצובה פחות חושבת על חסרונות חיי ויותר חייה את היום זה מוזר מתמיד ...
קרוליין עושה לי מסיבת הפתעה שמעתי על כך מילדים מכתתי היא לא יכולה לשמור סוד .. זה ממש נחמד מצידה אבל אני לא בטוחה שאני יהנה בכללי ,
קרוליין הסיע אותי לביתי , פתחתי את דלתות הבית ורואה את מייק שמח ועושה שיעורי בית שנתנו לו אתמול , מה קרה לו פתאום ?? הוא שכח ? איך? למה אחרי מות אבא שנינו השתננו מעט .. מעט זה אלי עליו זה שינוי ענקי !
"מייק , מה קורה ? , אתה בסדר ?" שאלתי מרוב דאגה בזמן שמלטפת אותו בגבו .
"כן אלנה הרבה יותר טוב, אע ומזל טוב " אמר מייק בזמן שהרמתי את עייני מרוב האושר .
"אני רואה אתה עושה שיעורי בית...?
ותודה.." שאלתי את מייק עם חיוך לצד בפנים.
"כן, החלטתי להמשיך הלאה , גם את צריכה " אמר מייק בשמחת חיים שמזמן לא ראיתי על פניו .
לא רציתי להפריע לו אז עליתי לחדרי הלכתי להתקלח ולהחליף בגדים , כבר יומיים לא כתבתי ביומני , כתבתי ביומן את כל מה שעבר עלי וכל מה שעובר עלי עכשיו, ברגע זה , הרבה רגשות הציפו אותי הרגשה מאוד מוזרה שאני לא מבינה למה יש אותה .
ירדתי לאכול משהו ושמעתי צלצול בדלת , הלכתי לעבר הדלת ואני רואה את סטפן , התחלתי להתרגשת , ורעדתי מעט .
"היי, אמ... כן?" לא ידעתי מה להגיד , הוא עמד מולי וחייך.
"היי, את במקרה איבדת טבעת ?.. ראיתי בבית הספר טבעת על אצבעותיך חשבתי אולי זה שלך ?.." שאל סטפן והוציא טבעת מכיסו .
"אע, כן זה שלי ... תודה אתה יכול להיכנס .. ." אמרתי ועוד לא ידעתי מה להגיד ...
"סליחה שבאתי בלי להודיע פשוט לא היה לי את המספר שלך והיו לי דברים חשובים לעשות .." אמר סטפן במבט משקר אבל משכנע , הוא נכנס לביתי לשניה אחת ומה שמוזר הוא עשה רק צעד אחד כאילו לא באמת רצה להישאר אלה רק לדרוך בביתי מוזר..
"איך מייק? בס..."אמר סטפן בזמו שעצרתי אותו .
"מאיפה אתה מכיר אותו?..." שאלתי אותו במבט מוזר .
"אע , ראיתי אותו הוא היה נראה מודאג אז ניגשתי לשאול מה קרה " אמר סטפן בזמן ששם את הידים שלו בכיסים .
"טוב , אז נדבר מחר ?" אמרתי לעברו .
"כן, בטח. יום הולדת שמח אלנה " אמר סטפן בחיוך גדול על פניו .
" תודה חח " אמרתי לו וסגרתי את הדלת .
עליתי למעלה לחדר אחי ושאלתי אותו עם הוא דיבר עם סטפן הוא ענה שלא .. שהוא לא זוכר אותו , זה קצת קריפי למה שאחי היה משקר לי לגבי זה ?
YOU ARE READING
VAMPIRE DIARIES
Vampireמקום#4 בערפדים הקדמה : יומני היקר , אף פעם לא האמנתי בערפדים , מכשפות , איש זאב .. עד שלא נהייתי אחת מהם , אחת מהמפלצות , האלה שהיו צריכים להיות רק באגדות וסרטים מפחידים , אבל זה קרה אני ערפדית ואני לא יכולה לעשות שום דבר עם זה , אלה רק למות . איננ...
