סליחה שהרבה זמן לא העלתי פרק הרבה זמן פשוט כתבץי אותו כלכך הרבה םעמים אבל הוא נמחק תמיד מבעיות באינטרנט , אז הנה פרק חדש מקווה שתואהבו ביוש 😘
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
חלק מהסוף של הפרק הקודם :
הבנתי שהוא הביא אותי הביתה , לא הייתי כזאת כועסת אליו אבל הייתי חייבת להוציא את זה , הייתה הקלה רבה בתוכי כאילו הוצאתי חצי מהכאב שלי אחוצה.
°°°°°°°°°°°°°′°°°°′°′′′°°°°°°°°°°
סטפן יושב מולי על כיסא בראש המופנה אלי ועכשיו החלטתי לא לברוח ממנו כי אם הוא היה רוצה לפגוע בי היה פוגע ממזמן ...
"אלנה , תקשיבי אני מצטער על זה שלא סיפרתי לך על זה שאני ערפד אני רציתי אבל לא כלכך מוקדם , לא חשבתי שזה יקרה ככה פתאומי אז קצת איבדתי את עצמי אני ממש רוצה לספר לך הכל אז תני לי את זה בבקשה " אמר סטפן בזמן ששם את ידיו על שלי .
אני כל הזמן רציתי להקשיב לו אבל פחדתי ממנו ולא ידעתי מה לעשות הייתי מבולבלת כלכך ...
"אוקי... " אמרתי לכיוונו בזמן שהורדתי את ידיו משלי כדי שלא יחשוב ששסלחתי לו .
"אני ערפד שלא שותה גם של אנשים אלה רק של חיות , אני לא רוצה להיות מפלצת , לצערי כן הייתי כזאת לפני חמישים שנה אבל כבר שנים רבות אני מחזיק את עצמי מלשתות דם של אנשים , אני כבר 150 שנה בן 18 ...
אני יספר לך את כל מה שאת רוצה לדעת הכל , כל דבר שתשאלי אני יענה ...
אני לא מבקש ממך לסלוח לי אבל .." הוא לא סיים לדבר ואני פשוט קפצתי עליו בנשיקה , לא יכלתי להחזיק את זה בתוכי , הוא כלכך מושלם , ידעתי שהוא לא רע אבל לא יכלתי להגיד לעצמי שלא.
נישקתי אותו והוא נישק אותי , הוא נגע לי בעדינות ראש ואמר "אני אוהב אותך ,אלנה "
"גם אני אותך ..." עניתי לו .
ככה זה התמשך לאיזה חצי שעה של אהבה , נשיקות והמון רגשות שצפו לי .
אחרי שעתיים סטפן הלך לביתו והיה לי חיוך על הפנים שלא ירד , הלכתי לבדוק אם אחי מייק ישן והלכתי לישון , בלילה חלמתי על אבי .
שכשהייתי קטנה הוא עזר לי לרכוב על אופניים אבל הוא לא היה צריך פשוט התחלתי לרכב וזה היה חופש , החופש שהרגשתי כשהייתי עם סטפן באותו הרגע .
הבנתי שהוא ערפד אבל אני לא יכולה להתעלם מהיופי הפנימי שלו , החיצוני , הרגישות שלו .. , ההקשבה שלו אליו לא הרבה בנים הם כאלה , מחר אני אשאל הרבה שאלות ...הגיע הבוקר והשמש לאט לאט עולה והשעה 7:05 התעוררתי עם חיוך רחב על פני , הלכתי להמבטיה , התקלחתי , צחצחתי שיניים ועשיתי מחליק , לבשתי חולצה שחורה קצרה , ג'ינס ארוך בצבע כחול כהה וסוודר כחול , נעליים רגילות בצבע שחור .
הלכתי להעיר את אחי , וירדנו למטה , אנו יורדים במדרגות ואני רואה את סטפן עומר ליד הדלת , אמרתי לו להיכנס ורצתי אליו בריצה קלה ונתתי לו חיבוק אחי הסתכל אלי בפרצוף של "מי זה לעזעזל !?" והסברתי לו על סטפן אבל לא על זה שהוא ערפד כי אני לא רוצה לערב את אחי בזה .
הלכנו לאכול טוסטים חמים וטעימים עם גבינה .
יצאנו מביתינו והלכנו סטפן מייק ואני למכונית שלי , אני וסטפן ישבנו מקדימה ומייק מאחורה , רוב הנסיע הייתה בשתיקה כי המצב היה מוזר ...
הגענו לבית הספר , חניתי את המכונית , מייק יצא והלך לכיתתו ואני וסטפן הלכנו לכיתתנו .
נכנסנו וכולם הסתכלו אלינו במבט מוזר של התלהבות אבל לא היה לא היה לי אכפת ,מי שבעיקר הסתכל היה מאט והבנתי אותו שנים שהיינו זוג ועכשיו רואה אותי עם משהו אחר .
סטפן התישב במקומו ואני הלכתי לבוני וקרוליין התגעגעתי אליהן מאוד והיה לי חשוב לדבר איתן .
הלכתי לכיוונן והן חייכו אלי , ישר חיקבתי אותך חזק והן התלהבו לראות אותי צוחקת ,שמחה , חייכנית , מלאת חיים האמת שגם אני .
"אלנה ! סוף סוף את יצאת מהדיכי ... ואני רואה כבר בגלל מי אע... " אמרה קרוליין בזמן שנתנה לי מכה קטנה .
"אמ.. האמת שכן .. " אמרתי לעבר בוני וקרוליין כי הייתי מובכת נורא והתחלתי להיות אדומה .
ראיתי את סטפן במקומו צוחק והבנתי שהוא מקשיב לשיחה ...
"יאא , עכשיו אתם ביחד !? למה לא סיפרת " צעקה בוני בבהלה בזמן שכל הכיתה שמעה ובעיקר סטפן.
"אמ.. כן זה קרה רק אתמול ... לפחות אני חושבת ככה... " אמרתי לבוני בשקט כי כולם הסתכלו אלינו .
"אומיגאדד , אני כזאת שמחה בשבילך שסוף סוף התגברת על אבא שלך ו..." אמרה קרוליין ובוני עצרה אותה כי הבינה שזה קרה לא ממזמן ולא צריך להזכיר .
"בוני ... זה בסדר , הכל טוב .." אמרתי לבוני וחיבקתי אותה ואת קרוליין שוב .
המורה נכנס לשיעור וזה היה שיעור אנגלית משעמם , כל השיעור סטפן הסתכל אלי ואיך אני יודעת ? כי אני הסתכלתי אליו גם .. לא יכלתח להוריד את עייני ממנו .
סוף השיעור הגיע והוא עבר כלכך מהר שלא שמתי לב בכלל לשום דבר שקרה מסביבי .
כל ההפסקה אני וסטפן היינו ביחד , לא רציתי לחשוב על זה שהוא ערפד , ולשאול שאלות רציתי רק להנות איתו ואכן זה קרה , הרגשתי מלאת חיים , שהענף שנשאר לי נהפך להיות שוב עץ ... והכל בזכותו ...
היום נגמר ועבר ממש מהר , ומייק היה צריך להישאר עוד שעה כי יש לו שיעורים פרטיים ,
אני רציתי להסיע את סטפן לביתו והוא הסכים .
אנחנו הולכיך לעבר המכונית פתאום אני רואה !...
YOU ARE READING
VAMPIRE DIARIES
Vampireמקום#4 בערפדים הקדמה : יומני היקר , אף פעם לא האמנתי בערפדים , מכשפות , איש זאב .. עד שלא נהייתי אחת מהם , אחת מהמפלצות , האלה שהיו צריכים להיות רק באגדות וסרטים מפחידים , אבל זה קרה אני ערפדית ואני לא יכולה לעשות שום דבר עם זה , אלה רק למות . איננ...