להחזיר את אנבת' צ'ייס

פרק 4

נ.ק אנבת׳:
היום יום שישי האחרון בחודש, מה שאומר שרוב התלמידים חוזרים הביתה, אבל אני לא, זה לא שאני לא רוצה לחזור, אין לי לאין לחזור, ברחתי מהבית בגיל 7, כמה אנשים מצאו אותי והביאו אותי לפנימיה בלונג איילנד, ושנה שעברה הגעתי לפה.

בכול יום כזה אני נשארת עם עוד 5 תלמידים מכול בית הספר, מחלקים אותנו לשני חדרים באגף המורים, היום גם פרסי נשאר,וכך גם התלמידים הקבועים- ניקו די אנג׳לו, מנדי רוברט, אמה בראון ואלכס בלי שם משפחה.
אין לי הרבה חברים בבית הספר ומי שכן חבר שלי לומד בשכבות הגבוהות יותר וניפגש איתי לרוב רק בימי שישי.
אני ואמה ישבנו בספריה והכנו שיעורי בית באדריכלות, היא איתי באותה כיתת אדריכלות אז אנחנו ניפגשות לא רק ביום שישי, אלה גם כל יום ראשון ורביעי ולפעמים בשלישי.
הכנו את הסרטוטים שאנחנו צריכות להגיש ביום רביעי הקרוב.
כשהגעתי לכן היו בתיק שלי מחברות חלקן ישנות וחלקן חדשות, על הישנות לא סיפרתי לאף אחד בגלל שהן כתובות ביוונית עתיקה, אז אני לא יודעת מי יוכל לקרוא את זה, אחד הסרטוטים הכי יפים היה של חדר כס עם שתיים עשרה כיסאות שכל כיסא מעוצב בסיגנון שונה, באדריכלות יוונית עגול עם עמודי תמיכה וללא גג , משיש לבן שחור וזהב, זה אחד הסרטוטים הכי טובים שלי .
אחרי שגמרנו את הסרטוטים היה מאוחר וחזרנו לחדרים שלנו הסתכלתי ברשימות וראיתי שאני עם מנדי ופרסי בחדר, מנדי שונאת אותי וזה לא מממש מפריע לי אבל אני יכולה לדבר רק עם פרסי.
נכנסתי לחדר וראיתי את מנדי בצד אחד של החדר משחקת בטלפון שלה , פרסי היה על המיטה האמצעית עושה שיעורי בית בגאומטריה, זה נראה כאילו הוא מסתבך שמתי את הדברים שלי על המיטה האחרונה והלכתי לראות במה הוא הסתבך.