להחזיר את אנבת' צ'ייס

פרק 5

נ.ק פרסי:
אני יושב על המיטה שלי ומנסה להכין שיעורי בית, מה שלא ממש הולך לי, מה גאומטריה תעזור לי בחיים?, 1+1 זה מספיק בשבילי, אני מקווה שאנבת׳ תרצה לעזור לי.
והיא עזרה, היא ניכנסה לחדר, שמה את הדברים שלה על המיטה, ובאה לראות מה אני עושה.
״היי, שיעורי בית?״ היא שואלת.
״כן, בא לך לעזור לי?״ אני שואל בחזרה.
״בסדר, רק בגלל שאין לי משהו טוב יותר לעשות״.
״אני מקווה שאת טובה בחישוב שטח פנים של משולש״ אני מקווה שהיא טובה אחרת אני עומד למות, היו לי הרבה הזדמנויות למות אבל הפעם, גם חרב לא תעזור לי.
״כן בטח״ היא עונה לי ומעירה אותי מהמחשבות שלי.
״אתה רק צריך...״ וזה השלב שהיא התחילה לחפור לי על זויות, צלעות ועוד דברים מוזרים כאלו.
״אתה מקשיב לי בכלל מוח אצה?!״ היא מעירה אותי עוד פעם.
״אע כן בטח... רגע איך קראת לי!?״ יש מצב שהיא מתחילה להיזכר?.
״לפעמים אני חושבת שכול מה שיש לך בראש זה אצות במקום מוח״ לא היא לא נזכרת.
המשכנו בשיעור הבית, או יותר נכון סיוט בית.
כשאנבת׳ סוף סוף הצליחה להסביר לי את זה בדרך אני אבין את זה, כבר נהיה מאוחר ושנינו הלכנו לישון.
********************************************
״פרסי!״ אני שומעה אותה צועקת.
״אנבת׳?!״ 
אני שומעה צרחה, זאת היא.
״אנבת׳, איפה את אנבת׳״ אני צועק מקווה שהיא שומעת אותי.