להחזיר את אנבת' צ'ייס

פרק 7

נ.ק פרסי:
אני ואנבת׳ נכנסנו לחדר האוכל, כול אחד לקח לעצמו אוכל, ושנינו הלכנו לשבת בשולחן היחיד שהיא פנוי, רוב התלמידים כבר חזרו (היום יום ראשון), השולחן ממוקם יחסית באמצע חדר האוכל, ישבנו בשולחן והתחלנו לאכול.
״ פרסי, יש לי שאלה״ אנבת אומרת.
״ כן?״ אני עונה, מה היא עומדת לשאול?.
״ איפה למדת להילחם ככה?, הדוב מת?״ אז ככה היא ראתה אותו.
״ אני לא יודעה עם הוא מת״ אני עונה לה אל השאלה השנייה שלה ומקווה שהיא תתעלם מזה שלא עניתי על הראשונה, אבל זאת אנבת׳ היא לא תשכח אותה.
״והשאלה הראשונה״ היא שואלת, ידעתי.
״ אני מניח שאינסטינגטים?״ אני עונה, מה אני עמור לענות לה.
״ ברור מוח אצה״ היא עונה וזורקת עלי מלפפון.
״ את לא עשית את זה״ אני מנסה לזרוק אלה צ'יפס אבל היא זזה וזה פגעה במי שישב מאחורה, זה אלכס, לא משהו שכדי לריב איתו.
״אתה זרקת את זה עלי?״ הוא שואל ומצביעה אלי.
״ אה אופס!?״ אוי לא אני רואה את זה בא.
״פעם הבא תחשוב טוב טוב לפני שאתה זורק עלי אוכל!״ הוא צועק עלי וזורק עלי פסטה, התקופתי מהר וזה פגע במי שישב מאחורי, שזרק על אלכס, זה עבר מעל הראש שלו והגיעה למי שישב מולו, בקיצור התחילה מלחמת אוכל ענקית.

אחרי הרבה זמן של מלחמת אוכל, מורה באה והפסיקה אותה, וברור שאני אנבת׳ ואלכס נשארנו לנקות את כול הבלגן לבד, ומי שחשב שאלכס נקה את הבלגן, טועה, הוא פשוט קם והלך, לא לפני שצעק בלחישה שעם אנחנו נגלה למורה הוא ״ישבור אותנו״ אנבת׳ החליטה שלא רבים איתו ומנקים לבד, אז 3 שעות ניקינו, מלוכלכים, מזיעים ומסריחים ובסוף הלכנו להתקלח ולישון אחרי יום ארוך מעוד.