"אמא?" קול קטן ושבור העיר אותי מהשינה אליה שקעתי.
מתי נרדמתי בכלל?
פקחתי את עיניי ומולי נגלה דין, הבן אדם היחידי שרציתי לראות באותו רגע.ניסיתי לדבר אבל נזכרתי שלא שתיתי את המים והגרון שלי עדיין יבש נורא.
ליטפתי את הלחי שלו וביד השנייה הצבעתי על בקבוק המים שנח בדיוק באותו מקום שברור השאירה אותו.
הוא מיהר לרוץ ולתת לי את הבקבוק.גמעתי חצי ממנו וכיחכחתי בגרוני.
"זה בסדר, את לא חייבת לדבר. אני אוהב אותך," הוא מילמל וחיבק אותי חזק.
אני אוהבת אותו כלכך, הוא הכל בשבילי וגם אם ההיריון איתו לא היה מתוכנן, אני שמחה שזה קרה."אמא הכל בסדר איתו?" הוא שאל בלחש והניח את הראש שלו על הבטן שלי.
אני מקווה.
"כן, הוא בסדר גמור." למרות שאין לי הוכחה שזה הוא ולא היא.אחרי בערך שעה, ברוק נכנסה לחדר עם הגיליון הרפואי שלי וחייכה אל דין לפני שהחזירה את מבטה אליי.
"את תשוחררי היום בערב, יש לך מקום לנוח בו?" ראיתי את אן קופצת מהדלפק שמחוץ לדלת ורצה לבפנים, "היא תישן איתי, היא תהיה בינתיים איתי בדירה ואני אטפל בה."
היא דואגת לי ורבה את המריבות שלי ונלחמת בשבילי כשאני פגועה או מבולבלת מידי בשביל לעשות זאת בעצמי.אז למרות שאין לי כוח וסבלנות לאף אחד, הושטתי את ידי הפנויה לכיוונה ובאמת אחרי כמה שניות היא תפסה את ידי וחיבקה אותי ואת דין. אוח כמה שאני אוהבת את הילדה הזאת.
***********
"דין אני חושבת שכדאי שתישאר בבית עם אבא," מילמלתי ושיחקתי בשיער שלו, הוא לא הסכים לעזוב אותי אז הוא פשוט נשכב לידי והניח עליי את הראש, אבל ברגע שאמרתי את זה הראש שלו מיד התרומם והוא הניד בראשו.
מצטערת חבר זה לא ממש בשליטתך."דין...אני לא בבית כל היום, אני לא רוצה שתהיה לבד בבית."
"אן סיפרה לי מה הוא עשה אמא. אני לא נשאר איתו בבית."
למה אני לא מופתעת.נאנחתי ונישקתי את הראש שלו, "זאת מלחמה אבודה נכון?" שאלתי והוא הינהן בחיוך, יאפ הוא קיבל את זה ממני.
אוקיי אז אולי זה כן בשליטתו.********
"לך מפה, ברצינות זה כבר עצוב לראות את זה." שמעתי את אן במדרגות של הבית שלה, לא ייאמן, הוא עדיין כאן?
"רק תגידי לה שאני מצטער. בבקשה. אני לא יכול להיות בלעדיה!"קשה לי להאמין שהמילים האלה יוצאות מהפה שלו, הוא לא נראה הטיפוס שמתרפס ומתחנן.
"מייקל תחזור הביתה, זה לטובת שניכם.""ט..טוב, רק....אפשר לבקש ממך משהו?"
"בטח." שומעים אותה מאבדת את הסבלנות שלה משנייה לשנייה, אל תלחץ על כל הכפתורים מייקל, אחרת תצטער.
"תשמרי עליה. שמעתי שהרופאים אמרו שבזמן ואחרי הלידה הזאת הסיכויים לדיכאון גבוהים, בבקשה, עם כמה שאני אוהב את הילד או הילדה שלי, אני אוהב אותה יותר. אם נשקפת סכנה כלשהי, אל תקשיבי לה. תעשי הכל כדי שהיא תהיה בסדר."
YOU ARE READING
Dangerously close✔
Teen Fictionספר המשך ל hiccups. מוזמנים להיכנס לפרופיל שלי ולקרוא! © כל הזכויות שמורות לי, אין להעתיק.