פרק 7 - רגליים קרות

1K 79 76
                                    

"אני לא יודעת אם אתה שומע אותי אבל עשיתי את זה, קווין." ישבתי ליד קברו ודיברתי אליו. מעולם לא האמנתי בדברים האלה, אך הפעם רציתי להאמין שזה כך; שהוא שומע אותי. הדבר הראשון שעשיתי בבוקר היה לנסוע ולמצוא חנות פרחים קרובה בעיר. אמנדה יצאה מוקדם בבוקר לסידורים ומשום שסבו של קווין נשאר לבדו, הצעתי לו להצטרף אליי, אך הוא רק אמר לי שיש לו את כל הזמן שבעולם לעשות זאת ושהוא יודע שבטח ארצה להעביר שם קצת זמן לבדי. 

"אני מקווה שאתה לא כועס עליי, אבל לא הייתי מסוגלת להמשיך לחיות כרגיל בלי לעשות את זה." העברתי את ידי על האבן שהספיקה להפוך לחמימה מהשמש. "למרות שגם עכשיו אי אפשר לומר שהמשכתי לחיות כרגיל, אבל בסופו של דבר זה הקל עליי במידה מסוימת. כל הזמן סיפרת לי על הסבים שלך ורק עכשיו גיליתי כמה צדקת בכך שאמרת שהם האנשים הכי חמים שאתה מכיר. לעולם לא ציפיתי שאנשים אשר אני זרה להם יקבלו אותי כך." 

-----

"נו, איך את מרגישה?" סבו של קווין פגש אותי בכניסה אל הבית. 

"הרבה יותר טוב." אמרתי בכנות. 

"לא הספקת לשתות קפה הבוקר לפני שיצאת. בדיוק הרתחתי את הקומקום." הוא סימן לי בידו שאבוא איתו למטבח. "בואי, נשתה יחד."

"אמנדה עדיין לא חזרה?" שאלתי בעודי מתיישבת ליד השולחן. 

"לא. יש לה יום בשבוע שהיא נפגשת עם חברותיה בבית הקפה על מנת שיוכלו לפטפט קצת. אני לא יודע על מה יש לפטפט כל כך הרבה, אבל אם זה משמח אותה, אז למה לא?" הוא חייך בזמן שהספיק להכין לנו שתי ספלי קפה ולהניח אותם מולנו, מתיישב מולי. "איך ישנת? היה לך נוח?" 

"כן, מאוד. הרבה זמן לא ישנתי כל כך טוב כמו שישנתי הלילה."

"ובכן, אני שמח שנעים לך בביתנו." 

"תודה רבה." הרמתי את הספל ולגמתי מהקפה בהנאה. 

"אין צורך להודות לנו. את תמיד רצויה כאן ויכולה להגיע לבקר מתי שרק תרצי." אמר בנועם. "ובכן, רק שאני מקווה שבפעם הבאה זה יהיה מסיבות אחרות." 

"מר גרהם, לא הגעתי הנה רק בגלל זה. רציתי לבקר אתכם כל הזמן הזה רק שלא הייתה לי האפשרות, אתה כבר יודע בעצמך." 

"כן, כן. אני יודע." הוא הרים את ידיו. "מה, ילדתי? מה יושב בליבך?" מר גרהם שאל למראה המבט המתלבט שלי. הרגשתי כל כך בנוח בחברתו שמשהו גרם לי לרצות ולפרוק את עצמי מולו.

"עכשיו אני מבין מה פשר טבעת הנישואין שעל האצבע שלך. מה אומר לך, ילדתי? כל הסיפור הזה באמת נשמע מורכב." הוא אמר לאחר שהאזין בריכוז לכל הסיפור שגוללתי בפניו. סיפרתי לו מה עבר עליי במשך כל שלושת השנים האלה בזמן שהוא לא הוציא מילה מפיו ונתן לי לדבר. "נשמע שהבחור הזה כיפר על החטאים שלו, אז מה גורם לך כל כך לפחד מהמפגש איתו?" 

תחת כיסוי 2 - החזרה הביתהWhere stories live. Discover now