"אם הייתי במקומך לא הייתי מדבר ככה. אתה בחור בר מזל." מייקל אמר למשמע דבריו של גבריאל.
"תאמין לי שלא היית רוצה להיות במקומי. קל לך לומר את זה משום שאתם מגיעים מאותו העולם." גבריאל גיחך, "אבל אני סבלתי במשך כל השנתיים האלה. סבל בלתי יתואר שהדיר שינה מעיניי בלילות, כל לילה ולילה ראיתי אותה מול עיניי. ועכשיו זה שוב קורה. זה לא נגמר, לעזאזל." הוא הטיח את ידו בהגה בכעס.
"ובכן, אני יכול לספר לך שהיא סבלה בדיוק כמוך." מייקל נאנח, "היא אולי לא סיפרה לי עלייך בזמן שהיינו שם, אבל אני יכולתי לראות את זה." אמר ואילו גבריאל הידק את לסתו, משעין את ראשו אחורנית. "תקשיב, אל תרגיש רע. זה היה קורה בין כה וכה. כל זה לא קרה סתם כך, הם תכננו את הכל כבר מההתחלה. אני וונסה הבנו את זה כשניתחנו את העניין."
"איך זה היה?" לפתע גבריאל שאל.
"איך היה מה?" מייקל קימט את מצחו בחוסר הבנה.
"לחיות איתה במשך שנתיים? כשהכל שקט ואתם יכולים לחיות פשוט כמו...משפחה רגילה?" גבריאל נעץ בו את עיניו.
"זה בכלל לא כפי שזה נשמע. זה בהחלט היה קשה. אלה לא חיים כשאתה חי בסתר, נמצא הרחק מכל מה שאתה מכיר ולא יכול ליצור קשר עם אף אחד מהקרובים אלייך." מייקל הסביר ונזכר בתקופה ההיא בחיוך, "אבל למזלי יצא לי לבלות את הזמן הזה עם ונסה. ומשהו בה פשוט גרם להכל להיות קל יותר."
"בהתחלה היא הייתה שקטה כל כך, בקושי היה אפשרי להוציא ממנה מילה. אבל אחר כך לא הייתה לה ברירה, אומנם היא ניסתה להסתדר לבדה אבל היו הרבה רגעים שהייתי חייב לעזור לה. אתה יודע, בגלל כל העניין עם ה...פציעה שלה." הוא אמר בזמן שגבריאל הקשיב לו בעניין, בכל הפעמים ששאל אותה על חייה במשך השנתיים האלה היא לא הייתה מעוניינת להרחיב לו על כך. "היו ימים שהיא לא הייתה מסוגלת לקום בעצמה מהמיטה בבוקר."
"ישנתם יחד?" גבריאל נשך את שפתו.
"לא, ישנו בחדרים נפרדים. בגלל זה בהתחלה לא הבנתי למה לוקח לה כל כך הרבה זמן לצאת מחדרה בבוקר, עד שפעם אחת החלטתי לבדוק ומצאתי אותה בוכה במיטתה. וכך, מבלי לשאול אותה, התחלתי להגיע אליה בעצמי כל בוקר ולעזור לה. אחר כך היא בעצמה התחילה להרגיש בנוח לבקש את עזרתי עד שהיא התייצבה ויכלה לעשות את הכל בכוחות עצמה. זה גרם לנו להתחבר ואני מניח שמשם הכל כבר היסטוריה." הוא חייך.
"אלוהים, אתה לא יודע עד כמה קשה לשמוע את זה." גבריאל הניח את ידו על מצחו, "אבל לשם שינוי עכשיו אני שמח לדעת שלפחות אתה היית שם בשבילה."
-----
"שמעתי מה קרה אתמול." גברת ווינטרס שוב בחרה לאכול את ארוחת הצהריים שלה בחברתי.
"סינדי?" ניחשתי מאין המידע הגיע אליה ואילו היא הנהנה לחיוב.
"אני לא יודעת אם זה נכון, אבל בהחלט גרמת לה לדאוג מכך שהיא הסתבכה כהוגן." היא נעצה בי את עיניה.
YOU ARE READING
תחת כיסוי 2 - החזרה הביתה
Mystère / Thrillerשנתיים הם לא ראו אחד את השנייה. היא הסתתרה בתכנית להגנת עדים ואילו הוא היה סבור שהיא מתה. עכשיו, כשהסכנה חלפה, ונסה בל חוזרת הביתה. היא לא יודעת מה מחכה לה שם, אבל כשהיא מגיעה, ונסה מבינה עד כמה זה לא פשוט להתגבר על הפער והקשיים שהשנתיים האלה הצליחו...
