(בתמונה לי)
...הסמקתי ואמרתי לו "גם לי היה ממש כיף". יצאתי מהבית שלו לרחוב והתחלתי במחשבות עליו, עלינו ועל זה שאני מסמיק לידו ושאני מאוהב בו בטרוף ושאני חייב לגלות אם הוא סטרייס או גיי כמוני. כשההורים שלי ראו שחזרתי מאוחר הם שאלו אותי איפה הייתי "אצל חבר" אמרתי והם שמחו שהכרתי חברים חדשים כל כך מהר אבל אני כל כך רציתי להגיד כבר (אצל חבר שלי, my boyfriend) אבל זה עדין לא יקרה, אם בכלל.
הגיע יום חמישי שהוא גם היום הולדת של לי. בשבע בבוקר הגעתי למועדון השכונתי ששם תכננו לעשות את המסיבה, שם ראיתי את יניב ,טל ,נועם ועוד כמה ילדים שרצו לעזור לנו. ארגנו את הדברים למסיבה, את הבלונים ועזרנו לנועם (שיהיה הדיג'יי שלנו) לבחור את השירים למסיבה. בשמונה הגענו לכיתה כרגיל (למזלנו הגענו לפני המורה, אני לא רוצה לקלקל לי את השנה הראשונה שלי פה עם המורים), "מה קורה?" שאלה אותי לי כשהיתיישבתי לידה והיתה מופתעת מזה שלא באתי איתה לבית ספר, "סורי פשוט ישנתי מאוחר אתמול" אמרתי בעייפות מזויפת (אבל כנראה שהייתי טוב והיא קנתה את זה, כי היא לא שאלה שאלות אחר כך),"ואגב סיפרו לי שיש לך יום הולדת אז מזל טוב" אמרתי וחיבקתי אותה "תודה" היא אמרה בשמחה וחיבקה אותי גם. לאחר השיעור האחרון (שסוף סוף הגיע) אמרתי ללי שאולי נלך הפעם בדרך אחרת הביתה ולמזלי היא הסכימה. הגענו ליד המועדון השכונתי ואז שמענו "היום יום הולדת, היום יום הולדת ללייי" לי לא ממש הבינה מה קורה, היא היסתכלה אלי, ואני חייכתי וסימנתי לה ליפתוח את הדלת, היא פתחה את דלת המועדון וראיתי את כל הכיתה שרים את השיר (כמתוכנן!!) לי נכנסה והייתה מופתעת מעוד, טל, יניב ואני שהיינו לידה חיבקנו אותה והיא אמרה לנו "תודה, חשבתי שתישכחו מזה אבל אתם באמת חברים אמתיים". "ודרך אגב איפה נועם?" היא שאלה "הוא בעמדת הדיג'יי" אמרתי, לי הסתכלה למעלה , מבתיהם נפגשו והיה חייכה אילו והוא החזיר לה חייך. יניב סימן לנועם והוא התחיל להשמיע את הדיסקים (שאגב היו טובים, טוב בגלל שאני ויניב עזרנו לו לבחור את בשירים, וגם ראיתי שיניב אוהב שירים שגם אני אוהב אז ביכלל!), כולם התחילו לרקוד, אחרי השיר המקפיץ הגיע שיר סלוו והרגשתי שמישהו נוגע בכתפיי דמיינתי שזה יניב אבל כשהסתובבתי גיליתי שזאת רותם, (נו באמת ,מה היא רוצה ממני עכשיו) "תרקוד איתי?" היא שאלה. חשבתי במהירות היא עזרה לנו בכול אופן. "בבקשה" היא אמרה וחיכה אלי חיוך גדול, (אני לא יכול להגיד לה פשוט לא כשכולם מיסבבי כבר רוקדים זה לצד זה, אבל אנחנו לא זוג , וגם לא נהיה! אז מה כבר יכול לקרות?) "טוב בסדר" אמרתי במהירות כי גם לא רציתי להוויך אותי בלפני כל הכיתה (אוף אני טוב מידיי, וכן אני הולך להיות בצרות על זה) חשבתי לעצמי. התחלנו לרקוד והיא תמיד ניסתה להתקרב עלי ואני ניסיתי להתרחק קצת בלי שהיא תבחין אבל זה לא עבד לי. בסוף השיר שהגיע לבסוף (סוף סוף) ראיתי את יניב מביט בי, חייכתי אליו וסימנתי לו שנישב ליד הדלפק,
(או איך שלא קוראים למקום הזה ,שמוזגים בו את השתייה) הגענו לשם אחרי פילוס ארוך של ילדים ברחבה. "אז אתה כן בקטע של רותם" הוא שאל\אומר "לא, האמת שממש לא פשוט לא רציתי לבאס אותה ליד כול הכיתה והיא גם עזרה לנו אז..", "כן בטח.." אמר יניב בזילזול, הראתי לו במבט שאני רציני אז הוא הבין והפסיק, "ואתה בקטע של סיוון?" שאלתי אותו (סיוון זו מי שרקדה עם יניב)
"לא, אנחנו ידידים כבר מהגן ואני יודע שהיא מאוהבת במישהו אחר" , הנהנתי.
ואז נח עלי צל של ספק -אולי הוא כמוני (אולי הוא גם הומו!!!)...
(כאילו אחד מתוך מאה אחוז שהוא כמוני אבל אני עדיין מקווה) תמיד יש תקווה!...
תודה לכל מי שקורא, מצביע ומגיב...
אוהבת אותכם ותמיד כאן בישבילכם 😘😍
YOU ARE READING
אהבה ושנאה- על דבר בלתי ניתן לשינוי
Short Storyאז הכרתי אותו! סוף סוף, טוב זה לא בידיוק המישהו שאני ציפיתי אבל עדין אני והוא זה לנצח (כמו כל הזוגות המאוהבים האלה)... אז בואו נתחיל מהתחלה: היי, שמי ליאם (כן, אני בן), אני בן l6 עליתי לפני שבוע לארץ מארצות הברית, עולה לכיתה יא' ובואו אני יספר לכם א...
