אהבה ושנאה- על דבר בלתי ניתן לשינוי

#פרק 12: לתמיד

there for you-!!!תישמעו את השיר, חובה
נ.מ ליאם:
בבית החולים -10 בלילה:
"הפצעים שלו דיי קשים אז חבשנו אותם, הוא יהיה בסדר" אמר הרופא להוריו ואני הקשבתי לשיחה.
"אנחנו יכולים להיכנס עכשיו?" שאלה אימו "כן כמובן" אמר בחיוך , הוריו ניכנסו ואני נשמתי לרווחה.
נ.מ של יניב:
פתאום מישהו נגע בידי בעדינות קמתי לאט אך כשהבנתי מי זה היה קפצתי בבהלה וכאס השתלט עלי, מה הם עושים פה!? הם לא אוהבים אותי, לא מקבלים אותי איך שאני אז למה??
לאחר שתיקה ארוכה אימי התחילה לדבר  "אנחנו מבינים למה אתה כועס, זה בסדר, הכול הייתה אי הבנה אחת גדולה" מה? על מה היא מדברתי , אני הבנתי טוב מעוד, הם לא רוצים אותי!
כשהיא הבינה שאני לא מבין על מה היה מדברת היא אמרה "כנראה שלא הבנו אחד את השני, אנחנו פשוט הינו ממש מבוהלים ,לא ציפינו לזה, אנחנו ממש מצטערים שזה מה שחשבת, אנחנו אוהבים אותך, אני תמיד אהבתי אותך", "גם אני אוהב אותך ,בני" אמר אבי והתקרב אלינו "ומה עם לואי?"  (לואי-אחיו) "הוא גם היה מופתע אתם הייתם קרובים והוא אף פעם לא חשב שאתה תהייה כזה ,ו..כן הוא מקבל אותך" אמרה אימי וחייכה, חיבקתי אותם חזק , למרות שקצת כאב לי מהמכות אבל לא אכפת לי, אני אוהב אותם הם ההורים שלי בסופו של דבר...
" אנחנו צריכים ללכת"  אבי אמר לבסוף "ליאם, הוא גם רוצה ליראות אותך",  "סבבה ,תכניסו אותו" אמרתי בחיוך מאושר ,תמיד כשמזכירים אותו אני מחייך...
"אבל לא לעשות שטויות ,אוקי ?" הוא שאל\אמר וקרץ לי "אוקי... " אמרתי והם יצאו.

"היי, יניב אתה בסדר??" שאל ליאם כשרץ לחבק אותי, "כן אני דיי בסדר, תודה" אמרתי וחייכתי אליו, לחיו היו נפוחות ועיינו היו אדומות מבכי.
חיבקתי אותו יותר חזק ראיתי שהוא ממש דאג לי.
"מי עשה לך את זה" הוא שאל והסתכל אך התלבושות שבידיי, רגלי וביטני. "אותם הילדים שסיפרתי לך עליהם ,או יותר נכון לי סיפרה", "באמת?!" הוא אמר וראיתי שהוא קצת ניבהל, שני ילדים יכולים לעשות לי כזה נזק? זה באמת לא יאמן.
הייתי חייב לשנות נושא אז שאלתי" ידעת שהורי בסוף קיבלו אותי?" ,"כמובן, איך אפשר לא לקבל אותך?"  הוא אמר בחיוך, הייתי חייב להיות רציני כי באמת שרציתי לדעת, הוא הסתכל עלי ואמר "כן, ידעתי" ,"איך?" שאלתי ואז ליאם סיפר "אחרי שהלכת כי ראית שהם לא 'מגבים 'אז דיברתי איתם והם אמרו שהם אוהבים אותך, הם מעריכים מעוד את זה שאמרתה להם וכמובן שהם מקבלים אותך אחרי הכול, וגם אותי כחברך...וכשרציתי להגיד לך, אתה פשוט לא הסכמתי לדבר..." 
"כן, כנראה שאתה צודק, אני דפוק לפעמים" אמרתי.
"לא, אתה לא!, פשוט הייתה בלחץ ונבהלת כשהם לא הגיבו" הוא אמר. "אני אוהב אותך" אמרתי והסתכלתי אליו ,ראיתי שעיניו זוהרות מאושר. "גם אני אוהב אותך" הוא אמר והתקרב אלי יותר ,התקרבתי אליו עד ששפתי נפגשו בשפתיו, הוא נישק אותי בעדינות שכל כך אהבתי אצלו, אני מת עליו, הוא פשוט מלאך, ואני רוצה אותו לצדי,
לתמיד!

הסוף...