(רותם בתמונה😡😠) היופי מבלבל מידיי....
לאחר כמה שניות ,שבינתיים אני ויניב התנתקנו, טל התאוששה וחייכה,
"תמיד ידעתי שאתה הומו, יניב" היא אמרה בקלילות כאילו לא קרא כלום הרגע (באמת? טוב, זה מוזר אבל ניראה שהיא גם מקבלת אותנו) "והמורה קוראת לכם לכיתה" היא המשיכה את המשפט הקודם (ליפני שראתה את הנשיקה)(בפרק הקודם!)..הסתובבה "ואגב מזל טוב"אמרה, חייכנו וראינו שגם היא מחייכת. "לכיתה?" שאל אותי יניב "בצער רב" עניתי לו עם חצי חיוך, הוא חייך אלי ונכנסנו לכיתה.
'יוצאים היום לאנשהו...?' שלכתי ליניב בסוף השיעור (למרות שחשבתי שיש סיכוי שהוא אולי יגיד לי להאט ושרק התחלנו את הקשר אם ביכלל, אבל בכל זאת יש סיכוי שלא), ואז נישמע הצלצול, יצאנו מהכיתה, הוא התקרב אלי ולחש לי כשאף אחד לא ראה "בטח", "בשמונה אצלי" אמרתי "קבענו" הוא אמר והתרחק.
*בשמונה בדיוק*
שמעתי את הצלצול של השער והתרגשות הציפה אותי (להתנהג בהתאם) אמרתי בליבי שפעם בחוזקה, פתחתי לו את השער. "היי" יניב אמר לי בשמחה ואני ניסיתי להסתיר את הסומק שעלה על פני "היי" אמרתי לו ונתתי לו קסדה. חבשנו את הקסדות ואז יניב שאל "לאן נוסעים?" "למקום סודי" עניתי לו בלחש וקיוויתי שהוא באמת לא מכיר את המקום הזה, (הגבעה).
כשהגענו "אני לא מכיר כאן את האזור אבל המקום הזה שקט ונחמד, בשביל שנינו" אמרתי בביישנות. הורדנו את הקסדות, יניב הסתובב קצת בגבעה ואז חיוך קטן עלה על שפתיו "אני מכיר את המקום הזה" הוא אמר בעייתיות וחיפש עוד רמזים להזכר במקום כניראה. הוא עלה על הגבעה ואמר "תסתכל כאן למעטה" הסתכלתי לאיפה שידו מצביעה וראיתי גן משחקים קטן "אתה בא?" הוא אמר לי והתחיל לרדת לאט,לאט "כן" אמרתי והלכתי בזהירות אחריו. כשהגענו לגן יניב התיישב על הנדנדה ואני התיישבתי בנדנדה מולו הוא חייך והביט בי לכמה שניות, לאחר כמה דקות מביכות במיוחד של שקט ומבטים... לא יכולתי יותר ואמרתי "מה?" בבלבול קל, "סתם, אתה ממש חתיך וחמוד", הוא אמר בלי שום חשש והתרגשות. "היה לך פעם חבר?" שאלתי אותו, (הייתי חייב להגיד משהו אז זה הדבר הראשון שיצא לי, אבל באמת רציתי לדעת אולי שברו לו את הלב פעם) "לא, אף פעם,(מזל), ולך?" היא שאל אותי, "גם לא" אמרתי והסמקת, חיוך התפשט אל פניו. "ספרתה להורים שלך על זה שאתה...?" יניב שאל והבנתי בדיוק למה הוא מתכוון. "כן, כמובן" ,"בארצות הברית כמעט כולם כבר קיבלו את זה והיו פתוחים יותר לזה" אמרתי לאחר שניה. רציתי לשאול אותו את אותה שאלה אבל הוא היתקרב אלי עצר אותי מלדבר והדביק את שפתיו לשפתי. (מגע שפתיו היה נעים ורח על שפתי ,הרגשתי פרפרים בבטן, זה גם הרגיש לי נכון ואמיתי להיות אתו אני פשוט מאוהב בו כל כך, כיף לי איתו) (ולא אכפת לי מאף אחד שיגיד לי שזה לא בסדר או משהו כזה, אני אוהב אותו וזה מה שאני מתכוון לעשות....).
אז מה אתם חושבים אל הזוג החדש?
YOU ARE READING
אהבה ושנאה- על דבר בלתי ניתן לשינוי
Short Storyאז הכרתי אותו! סוף סוף, טוב זה לא בידיוק המישהו שאני ציפיתי אבל עדין אני והוא זה לנצח (כמו כל הזוגות המאוהבים האלה)... אז בואו נתחיל מהתחלה: היי, שמי ליאם (כן, אני בן), אני בן l6 עליתי לפני שבוע לארץ מארצות הברית, עולה לכיתה יא' ובואו אני יספר לכם א...
