המפקד שלי -2-

פרק 3

אני , רועי ואימי, אכלנו, אחי הגדול בצבא..
והוא לא כל ימי שישי שבת בבית.
אבא? כל הזמן רק העבודה שלו, הילדים שלו בכלל לא חשובים לו.
רק ב4 לפנות בוקר, הוא מגיע הביתה ישן שעתיים 3 בערך והולך לעבודה.
כאילו בורח מאמא שלי, כשאנחנו סיימנו לאכול, פנינו את הצלחות והכוסות מהשולחן, אמא עשתה כלים אני ניקיתי את השולחן האוכל.
״שבו, יש לי להודיע משהו.״ התיישבנו אני ורועי , הסתכלנו במבט שואל את אימנו.
״טוב ילדים שלי , אני ואבא החלטנו להתגרש,  אבא בגד בי עם מישהי מהעבודה שלו. החלטתי שאני עוזבת ולא נשארת אני אוהבת אותכם המון, אבל הגיע זמני. מקווה שהוא לפחות יעשה משהו דגול כלפי הילדים שלו.
אחיך בריאן, עוד בצבא לא יודע לשום דבר. ילדים שלי אני נפרדת ממכן מכאב לב. אוהבת״ ונישקה אותנו.
ופשוט עלתה לחדרה, שמעתי גלגלים של משהו מסוים, שהיא ירדה ראיתי 2 מזוודות על ידייה וגוררת אותם למחוץ לבית.
ויצאה מהבית בלי לומר מילה.
רגע, מה? היא נוטשת אותנו?
לא העכלתי בכלל את הבשורה , אמא נטשה אותי את רועי ובריאן? איך ?

~~~~~~~~~~
אבא חזר הביתה ראיתי את פרצופו האדיש שנקלע עליו, והסתכל עליי במבט לא מובן.

״אתה חתיכת חרא זה מה שאתה, איך יכולת לעשות את זה לאמא?״ ורקעתי ברגליי, ודמעותיי ירדו ללא הפסקה,
הדמעות של רועי, מסמן שהוא רוצה את אמא, הרמתי אותו, ניגבתי לא את דמעותיו.
ואבא פשוט לא הגיב.
הדמעות שלי ירדו בלי הפסקה .
עליתי לחדר של רועי והנחתי אותו על המיטה , וליטפתי את ראשו.
״אמא תבוא עוד מעט . סבבה רועיקי?״
הנחתי את השמיכה מעליו.
והוא הנהן . ועצם את עיניו.
יצאתי בשקט ובצעדיים שקטים לחדרי.
לחצתי על הכפתור שמדליק תאור.
הגיע הזמן לצלצל לבריאן, להודיע לו שקרה משהו.
צלצול -ניתוק- צלצול -ניתוק.
הוא לא עונה , בטח עסוק .
אחרי עשר דקות.
הוא צלצל .
״אחותי קרה משהו? אני באמצע מטווחים, אני אתקשר יותר מאוחר שיהיה לי זמן.״
נשמתי נשימה ארוכה. הדמעות שוב הספיקו לרדת .
״אמא עזבה את הבית ונטשה אותנו, בגלל שאבא בגד בה עם מישהי בעבודה שלו, והם מתגרשים בריאן. אני רוצה אותך בבית עכשיו!״ הוא לא השמיע קול בטלפון.
״א-חו-תי מה?? זה נכון?״ שמעתי אותו בוכה הרגשתי שהלב שלנו,  של כולנו
כואב, משהו נהרג להו מישהו קרוב.
~~~~~~~~~
הרבה הרבה זמן לא כתבתי פרק.
אחרי מחסום כתיבה של יותר מחודש.
אני אמשיך לכתוב תפרק הבא.
30 הצבעות ו3 תגובות וממשיכה.