המפקד שלי -2-

הקדמה

קרני השמש סינוורו את עיניי,
קמתי ממיטתי וראיתי שהשעה 6:00.

יש לי עוד שעה להתארגן, אז העדפתי להתארגן עכשיו. וכי רק בשמונה מתחילים את השנה האחרונה שלי, סוף סוף.

נכנסתי לחדר האמבטיה, לקחתי את המברשת שיניים. שמתי במברשת את המשחה , ואז שמתי בפי את מברשת השיניים והתחלתי לצחצח. כשסיימתי, שטפתי את פי והנחתי את המברשת במתקן שבצד הכיור.

שטפתי את פניי ויצאתי מהחדר אמבטיה.
התלבטתי מה ללבוש, ובסוף לבשתי חולצה לבנה
וג׳ינס.

נעלתי
נעלי ספורט.

התיישבתי על הכיסא של השידה שלי, ושמתי אודם ורוד בהיר ואיילנר וקצת סומק. התזתי על צווארי בושם של שאנל וירדתי למטה.

"בוקר טוב אמה." אמא שלי אמרה כשהיא תוך כדי עושה פרוסה לאחי הקטן בן העשר.

"בוקר טוב, איפה אבא?" שאלתי כשהלכתי למטבח בשביל לקחת שוקו מהמקרר. שאותו כל בוקר אני שותה לפני שאני הולכת לבית ספר. אימא שלי קונה אותם. בשבילי ובשביל אחי, רועי.

"יצא לעבודה, הוא קם מוקדם ממה שתמיד היה קם." ענתה לי אמא ובדיוק רועי צרח מבכי.

״רועיקי , מה קרה?״ שאלתי אותו שלקחתי את התיק של הבית הספר והנחתי אותו על גבי.

השעה 7:30
שיט אני אאחר! יש לי שיעור ב07:45 במקום ב08:00.

התארגנתי בזריזות ולקחתי את תיקו של רועי כדי לקחת אותו לבית ספר.

מיהרתי לאוטו שלי ורועי רץ לעברי ונכנס למושב האחורי.
התנעתי את האוטו, לחצתי ברגלי על גז המנוע ויצאתי ברוורס מהחנייה של הבית.

נסעתי לבית ספר ״קלונסון״ איפה שלומד רועי.
כשהגענו רועי נשק ללחיי והחזרתי לו נשיקת פיקה בשפתיו. כי הוא כזה מתוק.

הוא אמר לי ביי ונפנפתי לו לשלום.

״רועיקי לימודים נעימים, בלי בעיות. כן?״ אמרתי לו בחיוך והוא החזיר לי חיוך והנהנן.

חזרתי לאוטו הספורט שלי והתנעתי. נוסעת לתיכון שאני לומדת בו.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
שלום שלום.
החלטתי לעשות עוד סיפור.
הוא יהיה המשך הסיפור של המפקד שלי.
רק בצורה שונה יותר, ברורה יותר, הכתיבה תלך ותשתפר יותר.
מקווה שתאהבו את הסיפור הזה כי שלא תעזו לפספס אותו.
בלי מטרה כי זה רק ההתחלה.